אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן
דף סח:
בד"ה והוציאו כו' ל"ד נקט והוציא כו' עכ"ל, עמ"ש לעיל דף ס"ד מזה.
שם בד"ה למימרא כו' ותימא כו'. לעד"נ לתרץ תמיהת התוס' עפ"י מה שנ"ל לפרש בהא דאמר בברייתא לקמן בד"א בשלא החזיקו בני מבוי במבוי כו' דפירשו רש"י ורז"ה והרא"ם דלאו ד"ה הוא אלא ר"מ קאמר לה, וזה דוחק, לכך צ"ל דד"ה הוא, דלכ"ע אם כל בני המבוי החזיקו במבוי אינו אוסר ואין בזה שום חילוק ובזה איירי ברייתא, אבל מתני' מיירי דלא החזיקו במבוי אלא בניו של ר"ג, לכן יכול לחזור בו מביטולו לשאר בני המבוי הלכך כולן אסורים לר"י, אבל ר"מ ס"ל די"ל דלא היה באותו מבוי אלא שני חצירות א' של ר"ג וא' של צדוקי, אבל ר"י סבר ע"כ היה עוד חצירות במבוי, דאל"כ קשה מנא ליה לר"ג ללמוד משם דצדוקי דינו כישראל לאפוקי מת"ק, הא ודאי גם לת"ק מומר אף שחטא ישראל הוא לענין ביטול ע"ז בסי' קמ"ז ביו"ד ולענין ריבית דאסור ליתן לו ריבית ביו"ד סי' קנ"ט (ס"ב) ולענין קדושין אם קידש בת ישראל, אך לחומרא כזה ס"ל לת"ק דדינו כנוי כמו דשחיטתו אסורה כגוי, וא"כ מנא ליה לר"ג ללמוד משם לאפוקי מת"ק אימא לעולם לחומרא דינו כגוי, וע"כ ביש ב' ישראלים האוסרים זע"ז במבוי הוי כגוי לאסור עליהם ובעי שכירות, אבל שם הוי חצר א' של ר"ג וקיי"ל דהוי יחיד במקום גוי וא"כ אם נשוה אותן כמו גוי לא יאסר כלל, ע"כ לחומרא עשאוהו כישראל ע"כ סני כביטול, אלא ודאי דהיה עוד חצר מלבד של ר"ג, ע"כ שפיר מביא ר"ג ראיה משם דע"כ כיון שר"ג לבדו החזיק במבוי לכן לא מהני, ע"כ ס"ל לר"י בלשון אחר אמר להם, אבל ר"מ לשטתו דס"ל לעיל דגם יחיד במקום גוי אוסר עליו, וא"כ לעולם י"ל דהיה במבוי רק חצירו של ר"ג ואפ"ה מביא ר"ג שפיר ראיה משם, זה הוא פלוגתייהו לפי האמת אחר שהביא הס"ס ברייתא דבד"א בשלא החזיקו כו', אבל בלא הברייתא הוי ס"ד דגם ר"י כר"מ ס"ל בהא דלעיל דיחיד במקום גוי אוסר, ועכצ"ל דר"י ס"ל אפי' החזיקו במבוי אוסר וע"כ צ"ל הטעם דגזרינן אחר שהחזיקו אטו קודם שהחזיקו, ור"מ לא גזר, ע"כ פריך שפיר מדתנן מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג כו' אוסר ור"י אומר במזיד אוסר כו', ור"מ איירי דומיא דר"י ור"י ע"כ איירי אפי' בהחזיקו דהא ר"י ס"ל דהחזיקו לא מהני, ותו דכאן ר"י גזר אחר חזקה אטו לפני חזקה ור"מ לא גזר, ובמתניתין מבואר להיפוך ר"מ גזר שוגג אטו מזיד ור"י לא גזר ומשני כאן שהחזיקו כו, פי' גם ר"י איירי דוקא בלא החזיקו וכדתניא בד"א בשלא החזיקו כו', דע"כ ר"י קתני לה, וע"כ, צ"ל כדפי' לעיל דר"מ לשטתו ור"י כראב"י ס"ל, ומכאן ראיה למ"ש לקמן דף ע"ד דחצר א' הוי כיחיד עיי"ש.,