אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן
דף מז:
בד"ה והכלים כו' דהשתא לא הוי כרגלי הבעלים כו' עכ"ל. יש לתמוה דמבואר במשנה בסוף ביצה מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה עיר להביא אצלו מפירותיו לא יביאו לו. ופי' רש"י דהוי כרגלי בעלים. ופירושו מוכרח שם במתניתין דע"כ מתניתין כרבנן דריב"ן אתיא, דהכי מוקי הש"ס שם רישא דמתניתין שם כרבנן עיי"ש והיינו בבא דבור של עולי בבל כרגלי הממלא עיי"ש. וא"כ אמאי לא יביאו לו אי לאו דהוי כרגלי הבעלים. ונ"ל ליישב דברי התוס' דס"ל להתוס' לחלק. דמתניתין דהתם דאתיא כרבנן, ע"כ כיון דלאו בני מקנה שביתה הן, לכן אף שהבעלים בעיר אחרת נגררו אחר הבעלים אבל כאן לריב"ן דחפצי הפקר יש להם שביתת עצמן, אך שהבעלים דוחין שביתתן וגוררין אותן לשביתת עצמן, לכן כל שהבעלים בעיר אחרת לא נדחו משביתת מקומן, זהו מה שנ"ל לתרץ דברי התוס' דלא יהיו נגד משנה ערוכה.
בד"ה חרם כו' וא"ת וכו' וי"ל כו' עכ"ל. דבריהם דחוקים, וע"פ דבריהם אלו הוצרכו לדחוק גם לעיל ד"ה והכלים עיי"ש, ולכאורה יש לתרץ עוד לפי מה שכתבתי לעיל דלרבנן אפילו הבעלים בעיר אחרת הוי כרגלי הבעלים. ולריב"ן אם הבעלים בעיר אחרת ל"ה כרגלי הבעלים, לפ"ז י"ל דלרבנן א"צ מחיצה של ברזל. משום דזה שיש מן התערובות מים של חוץ לתחום שבאו בשבת לתוך התחום לא קנו שם שביתה, אלא כיון שעומדים להתערב ולבוא לתחום זה בשבת אף שבה"ש היו ברשות בני עיר אחרת, אוקמיינהו בני עיר האחרת ברשות בעלים של עיר זה מאחר שעתידין לילך בשבת לתחום עיר זה, דומה לשור של פטם דקייל"ן דהוי כרגלי כל אדם כיון דדעתי' לזבוני. מאתמול אוקמיה בעלים ברשות מאן דייתי ומזבין לי' למחר כדאיתא בביצה דף ל"ח, ה"נ בני תחום זה דעתן הי' בה"ש על מה שהיה אז תוך תחומן. למוקמי ברשות בני עיר אחרת מה שעתיד לילך להתערב לתחום שלהם, וזה ניחא לבני שני עיירות. ול"ל הא בה"ש לא היו תוך תחום שלהם, ומי עדיפי מבעלים גמורין שהיו בה"ש בעיר אחרת דלא הוי כרגלי בעלים, י"ל דלרבנן אף אם היו הבעלים בעיר אחרת הוי כרגלי בעלים כדפי', ע"כ שפיר י"ל בבה"ש הקנו בני תחום זה מימיהן שבתוך תחומן שעתידין להתערב בשבת ולבוא לתחום בני עיר האחרת וזה ניחא לשניהן דאז אין צריכין למחיצה של ברזל, אבל לריב"ן דס"ל אם היו הבעלים בעיר אחרת לא הוי כרגלי הבעלים, לכן לא מצי בני תחום זה לקנות אותן מים שהיו בה"ש חוץ לתחום אלא נקנו לבני עיר אחרת לכן צריך מחיצה של ברזל וזה ברור.