אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן
דף יז.
רש"י בד"ה לא פנוי מכלים כו' עכ"ל אבל המרדכי כתב דוקא אם הקיפו שבע צריך שלא יהי' ב"ס פנוי, אבל לא הקיפו כ"א שש סאין אפילו פנוי כמה סאין מותרין. ופסק כן בש"ע סי' ש"ס (ס"א). והט"ז תמה ע"ז (שם סק"ב) דהרי רש"י חולק ע"ז, ונלע"ד ברור דלדינא לא פליג רש"י על המרדכי, דרש"י הוא שפירש כן הברייתא דנשנית לחכמים ולדידהו שלשה שוין ליחיד. והרי ביחיד אם אין צריך אלא ב"ס והקיפו ד' סאין בטלו המחיצות. ע"כ ה"ה לג' נמי דינא הכי, אבל לדינא דקייל"ן כר' יהודה דלשנים נותנין לכ"א ב"ס כמ"ש לעיל בסמוך, א"כ ע"כ נותנין ב"ס לכ"א בלא זה הקולא שהקילו חכמים בשיירא ליתן כל צרכן, ע"כ לג' נותנין בית שש בלא הקולא שהקילו חכמים בשיירא, לכן אף שב"ס פנוי אפ"ה שפיר דמי, ודוקא זה הקולא שהקילו חכמים בשיירא ליתן כל צרכן לא הקילו אלא באין ב"ס פנוי, וע"כ אתי שפיר הא דהש"ס דקדק דוקא בהוצרכו לה' והקיפו בשבע אסור, דמבואר מזה הא אם הקיפו ששה אף אם ב"ס פנוי ש"ד, דהש"ס פסק כר' יהודה בזה, מיהו יותר מבית שש אף כשיש הרבה יותר מג' בני אדם, אם יש ב"ס פנוי אסור כיון דלחכמים וכן לר"י בר"י אסור, כללא דמילתא בדינים אלו דיש פלוגתא דר' יהודה וחכמים ור"י בר"י אזלינן בתר רובא, ובמקום ששנים מהשלשה מסכימים לדעה אחת הכי קיימא לן.
ומזה ראיה ברורה למ"ש לעיל דלדידן בשנים נותנין לכ"א ב"ס ודלא כאחרונים הנ"ל, כל זה נלע"ד ברור ואמת לדינא ודו"ק.
שם תוס' בד"ה עירב דרך כו' וראיה מפרק הזורק כו' עכ"ל, הקשה מ"א סימן שנ"ה (ס"א סק"ט) וסימן שע"ד (ס"א סק"א) מהתוס' פרק הזורק והניח בצ"ע, ועיין מ"ש בחידושי פרק הזורק דלא קשה מידי.