אבן האזל על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ג · הלכה טז
לא היה מטיב כל הנרות בפעם אחת אלא מטיב חמשה נרות ומפסיק ועושין עבודה אחרת ואח"כ נכנס ומטיב השנים כדי להרגיש את כל העזרה.
כדי להרגיש את כל העזרה הכ"מ הקשה דבגמ' דיומא דף ל"ג מבואר דלר"ל דאמר כדי להרגיש א"צ להפסיק בעבודה אחרת, ורק לר' יוחנן צריך להפסיק וכיון שכתב הרמב"ם טעמא דר"ל למה כתב שצריך להרגיש, וכתב הכ"מ דלר"ל נמי אם רצה להפסיק מפסיק ואינו מיושב דודאי משמע דסובר הרמב"ם דצריך להפסיק, והלח"מ כתב דהרמב"ם מפרש הניחא לר"ל דאמר כדי להרגיש צריך הפסקה ולא לר' יוחנן, וגם זה אינו מיושב דמנ"ל דבטעם כדי להרגיש יותר צריך להפסקה בעבודה. הא עיקר כדי להרגיש הוא שיעשה בב' פעמים וכדאמר ר' יוחנן בדף כ"ד על למה מפיסים וחוזרים ומפיסים, ואם מסברא נאמר דבזה ניכר יותר שהוא בב' פעמים ולא יעשה תיכף זה אחר זה ואין שיעור להמתנה בינתים א"כ גם אם נלמוד מקרא דבבקר בבקר כן.
אכן בתוס' ישנים הביאו בשם ר"ח שהביא בשם גאון פי' אחר דלא כפירש"י דלא שייך להא דר"פ ואביי, ומילתא באפי נפשה היא הניחא לר"ל דמצינן לאוקמי בבקר בבקר דנרות לאקדומי לדם התמיד דהכא תלתא והכא תרי כדאמרן, אבל לר' יוחנן דאמר חלקהו כו', א"כ לא כתיב בהם בבקר בבקר בהטבת ה' נרות ועלתה בקושיא והיינו דכיון דמחלקינן בבקר בבקר דנרות חד להטבת ה' נרות וחד להטבת ב' נרות, א"כ בהטבת ה' ליכא בבקר אלא תרי חד דידיה וחד דשני גזרי עצים, וא"כ בדם התמיד תרי ובהטבת ה' נרות תרי ומכפר עדיף, ואף דא"כ במאי מפסקינן להו יש לומר דזהו טעמא דוקא איך נדרוש תרי בבקר דשני גזרי עצים, אבל אם באמת ליכא אלא תרי ותרי טעמא דמכפר עדיף, וראיתי שכ' כן בס' שיח יצחק על תו"י והראה שכן כ' בתו"י בד"ה שדינהו.
ולפי"ז מיושב שיטת הרמב"ם דסובר כפי' הגאון ודר' יוחנן סלקא בקושיא, לכן פסק כר"ל וגם לר"ל צריך להפסיק בעבודה.