אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ז · הלכה ז

הלכה ו

וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת ובא חבירו ובנה כנגדה או מצדדיה בלא הרחקה או סתמה ושתק בעל החלון אינו יכול לחזור ולערער לפתוח החלון או להרחיק הבנין שכיון ששתק מחל שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושתק אלא א"כ מחל.
השגת הראב"ד וכן מי שהיתה לו חלון וכו' עד אא"כ מחל לו א"א לפי דעתי יש הפרש בין סותם למאפיל שהסותם לאלתר והמאפיל ל' יום עכ"ל.
כתב המ"מ על דברי הראב"ד ושיעור הל' יום יתבאר לפנינו ובאר הלח"מ דזהו מדין סוכת ארעי שמבואר בפ"ח, ואם כך הוא כונת הראב"ד אינו מובן דהא שם הטעם מפני שהוא ארעי וכמש"כ שם הרמב"ם שהרי ראובן אומר לא מחלתי והנחתיך אלא מפני שהוא ארעי, וא"כ מה שייך זה לכאן שבנה בנין קבוע כנגד חלונו, אכן ראיתי בש"מ שם שהראב"ד מפרש דטעמא דעד ל' יום לא הוי חזקה דעד ל' יום לא קפיד אינש, ולאחר ל' יום כיון שלא מיחה הוי חזקה, אלא דלפי"ז אין טעם למה בסוכה דמצוה אחר ז' יום הוי חזקה, ולכן פי' שם הראב"ד דאין הכונה בז' יום קודם הל' יום אלא דאם סוף הל' יום נכנסו ימי החג אז לא הוי חזקה עד אחר ימי החג, ולפימש"כ מבואר דלא צריך לדברי המ"מ במש"כ, "אבל דעת המחבר דבכלל לסתום הוא לבנות כנגדו" דלדעת הרמב"ם לא שייך כלל לומר דבמאפיל ל' יום כיון דהוא בנין קבע, אלא דקשה למה לא השיג הראב"ד בפרק ח' גבי סוכה דמצוה שכתב הרמב"ם דלאחר ז' הוי חזקה דלשיטתו דהטעם הוא בשביל דעד ל' יום לא קפיד מוכרח לפרש בז' שבסוף ל' יום וכנ"ל וצ"ע.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה