אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ז · הלכה ו
הרי שפתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר, או שגילה דעתו שמחל לו, או שידע הנזק ולא ערער הרי זה החזיק בחלון ואינו יכול אח"כ לחזור ולערער עליו לסתום, וכיצד דינה של חלון זה שהניחה לפתחה אם ראשו של אדם יכול ליכנס ממנה או שהיתה למטה מד' אמות אע"פ שאין ראשו של אדם נכנס ממנה אין בעל החצר יכול לבנות כנגדה או מצדיה אלא א"כ הרחיק ארבע אמות כמו שבארנו.
השגת הראב"ד וכיצד דינה של חלון זה וכו' או שהיתה למטה וכו' כפי שבארנו, א"א אין אנו משוים לא עמו ולא עם רבו בדרך זה שלא חילקו בגמ' בד' אמות ולמטה מד' אמות שיהא חזקה אלא בחלון הצורי אבל בחלון המצרי לעולם אין לו חזקה וכן הסכימו כל רבותי.
הנה במה שחילקו הרמב"ם והראב"ד אם החילוק בין למעלה מד"א ובין למטה מד"א הוא בחלון צור או בחלון המצרי כבר נחלקו הרשב"ם ור"ת, דרשב"ם פי' דקאי על חלון צורי ור"ת פי' דקאי על חלון המצרי, ושיטת הרמב"ם כר"ת אלא שחידש בדבריו דאפי' בחלון המצרי ולמעלה מד"א דאין לו חזקה מ"מ אינו יכול בעל החצר לכופו לסתום, דלא אמרינן דאין לו חזקה אלא לענין זה שרשאי בעל החצר לבנות כנגדו, והרא"ש כתב ע"ז ולא מסתבר לי כיון דאין לו חזקה למה לא יאמרו לו סתום, כיון דזימנין אית ליה היזק מיניה, והרמב"ן והרמ"ה כתבו כדעת הרמב"ם אבל לא ביארו טעמא דמילתא, ונראה שהדבר מבואר בדברי הרמב"ם דמחלק בין חזקת נזקין לחזקת תשמישין, שכתב מקודם הרי שפתח חלון וכו' או שידע הנזק ולא ערער ה"ז החזיק בחלון וכו', ואח"כ כתב וכיצד דין של חלון זה וכו' אין בעל החצר יכול לבנות וכו' ומבואר דבעיקר דין חזקת הנזקין אין חילוק בין חלון קטנה לגדולה, והחילוק הוא רק לענין זה שלא יוכל לבנות וטעמא דכיון דאין לו חשיבות חלון לא החזיק על בעל החצר זכות תשמיש. אבל בחזקת נזקין אין חילוק וגם בקטנה כבר החזיק לנזקין.
ונראה דהרא"ש לשיטתו דכיון דסובר דצריך דוקא ג' שנים וטענה, וכיון דבחלון קטנה אמרינן דלא החזיק ע"כ דלא לקח ממנו זכות החלון וא"כ למה לא יוכל לכופו לסתום, אבל הרמב"ם לשיטתו דמהני בזה ראה ושתק דמחל על הנזק, לכן סובר שפיר דלענין זה אין חילוק בין קטנה לגדולה, וכן הרמב"ן והרמ"ה סוברים בזה כהרמב"ם דחזקת שתיקה מהני.
אכן מה שהוכיח הרמ"ה דאינו יכול לכופו לסתום דאם נימא דהא דאין לו חזקה הוא דיכול לכופו לסתום, א"כ מאי קאמר אין לו חזקה ואינו יכול למחות דכיון דיכול לכופו לסתום א"כ פשיטא דיכול למחות לכתחלה, והגר"א בחו"מ סי' קנ"ד הביא הוכחה זו, נראה דאינה הוכחה מוכרחה, דנוכל לומר דפי' אין לו חזקה הוא כפשוטו דאין לחלון זה שום דין חזקה, וממילא אוקמא אדינא דאם יכול למחות כשבא לכתחלה לעשות חלון זה, ממילא גם כשהחזיק ואמרינן דאין לו חזקה יכול לכופו לסתום, ואם מעיקר הדין אינו יכול למחות משום כופין עמ"ס, ממילא פשיטא דאינו יכול לכופו לסתום כשהחזיק.