אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה ט

הלכה ב

ב' גנות זו על גב זו והירק בינתים בגובה עובי הארץ שביניהם כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול אותו מעיקרו הרי הוא שלו ובלבד שלא יאנוס את עצמו והשאר של תחתון, היה מגיע לגופו ואינו מגיע לעיקרו לא יטול העליון, ואם נטל אין מוציאין אותו מידו, אבל האילן העומד על המיצר אע"פ שהוא נוטה לתוך שדה א' מהן הרי שניהם חולקין בפירותיו:
הלח"מ הקשה לפי"מ שפירש"י דר"ש סבר כר"מ ובמה שאינו יכול העליון לפשוט את ידו אפקורי מפקר עליון לתחתון ובגמ' איתא דפלוגתא דר"מ ור"י תליא בשדי נופו בתר עיקרו ופליגי נמי במו"מ ובערלה, וקשה דהרמב"ם פסק בפ"י מה' מע"ש כר"י ואיך פסק כאן כר"ש, וכתב הלח"מ דהרמב"ם סובר דר"ש סבר כר"מ כאן מטעמא דאם ירצה זה ליטול עפרו רשאי, והנה לדבריו קשה במה דפסק הרמב"ם במגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו דלא יטול העליון, דלמה לא יטול דמספק הו"ל לומר דאינו מפקיר.
וראיתי בביאור הגר"א סי' קס"ז שכתב בהא דלא יטול וז"ל סובר מעיקר הדין כר"י אלא כל מה שמגיע הוא לעליון, וכיון שספק בהגעתו ובמעשה שלו נולד הספק ועיין ט"ז עכ"ל, והט"ז כ' דכיון דספק לנו בדעת ר"ש בזה הלכה כר"י דאפשר ר"ש לא פליג עליה, והנה אם מטעם אין ספק מוציא ודאי כמו היכי דלחד אמורא ודאי ולחד ספק לא הוי מהני תפיסה, וכמו בהא דבתר מעיקרא אזלינן בפ"ב דב"ק, וע"כ דהכא לא שייך לזה דרק אנן הוא דמיבעי לן בדעת ר"ש ונשאר בתיקו, וכיון דמהני תפיסה למה לא יטול לכתחילה אם בעל התחתון אינו מוחזק, והגר"א לא ביאר למה כל מה שמגיע העליון הוא לעליון וגם עיקר דבריו צריך ביאור.
והרמב"ן בחדושיו השיג על פירש"י שכתב דעליון מפקיר כל מה שאינו יכול להגיע דא"כ אמאי אמרינן ובלבד שלא יאנס וכן מה מיבעי לן במגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו דלמה יפקיר כיון שמגיע עכ"פ לנופו, וכן אם מגיע אפי' באונס, לכן כתב דר"ש כר"י ותחתון מפקיר גבי עליון הואיל וידו מגעת, ואם תקניטנו לאסור עליו תפיסת ידו יטול את עפרו, ולא אבין כונתו במש"כ ואם תקניטנו אם זהו טעם מיוחד רק שחולק על ר"מ דסבר דסברא דמה אם ירצה ליטול את עפרו מהני לכל הירק ור"ש סבר דלא מהני אלא לכדי תפיסת ידו או דאינו אלא תוספות טעם דמשום זה מפקיר תחתון ולא דמהני מדינא, אכן עכ"פ אינו מבואר במה נתיישב לדברי הרמב"ן הא דמגיע לנופו כיון דע"י הנוף יכול לתלוש הירק למה צריך להגיע לעיקרו אפי' לפי טעם זה דתחתון מפקיר לגבי עליון כל מה שיכול להגיע וכן לטעמא דאם תקניטנו.
ונראה לבאר דבריו של הגר"א דמה שכתב דסובר דמעיקר הדין כר"י אלא כל מה שמגיע הוא לעליון, כונתו הוא מעיקר הדין, והטעם בזה דלפי המבואר בב"מ דמחלוקת בין ר"מ לר"י הוא אי אזלינן בתר עיקר שגדל מעליון או אזלינן בתר אויר שגדל באוירו של תחתון, וכן כתב הראב"ד בש"מ, לכן סובר ר"ש דכל שהעליון יכול לפשוט את ידו יש לו שם זכות תשמיש דכן הוא דיני השכנים והוי כמו גדר דוושא דמתחלה זכה העליון זכות באויר התחתון לפשוט את ידו וליקח השרשין שגדלין בקרקע שלו, דהא בעיקר כו"ע לא פליגי דעליון הוי וכיון דיש לו זכות תשמיש א"כ יש לו זכות גם באויר וכיון דעיקר הגידול הוא בודאי מהקרקע וכדאמר ר"מ רואין מהיכן ירק זה חי ורק שבלא אויר אינו יכול לגדל וכיון שיש לעליון קצת זכות באויר כבר סגי שיכריע מה דעיקר הגידול מקרקע שלו, ואפי' לפימש"כ הרמב"ן והוכיח מסוגיא דגיטין דגם ר"י מודה דעיקר הגידול מקרקע ולא מאויר ומ"מ כיון שיכולין למחות זה על זה אזלינן בתר רשות, והגדל ברשות תחתון דהיינו הנוף דגדל באויר תחתון לתחתון, והגדל ברשות עליון דהיינו העיקר לעליון, מ"מ ג"כ י"ל כן בדעת ר"ש דכל שהעליון יכול לפשוט את ידו ויש לו זכות תשמיש אף דעיקר האויר ודאי שייך לתחתון, מ"מ כיון דיש לעליון זכות תשמיש גם באוירו של תחתון מכריע מה שעיקר גידולו הוא מקרקע.
ועכשיו מיושב מה דמיבעי בגמ' במגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו ונוכל לתלות זה בהאבעיא דנזיר דף ל"ט אם שער גדל מלמעלה או מעיקרו. ואפי' נימא דלא דמי וירק גדל מלמעלה מ"מ זה ודאי דאם יפסק כח הגידול למטה יתייבש וא"כ עיקר כח הצמיחה הוא מעיקרו, ולכן בעי אם אין מגיע לעיקרו ואין לעליון זכות שם באויר אי מהני ליה זכות מה שיש לו באויר עד הנוף שהיה יכול ליגדל גם בארץ או דאזלינן בתר עיקר היניקה בעיקרו שאין לו זכות תשמיש, וכן מה דאמרינן ובלבד שלא יאנס דע"ז אין לו זכות תשמיש כיון שאינו דרך תשמישו, ומבואר ג"כ מש"כ הגר"א בטעמא דלא יטול כיון שספק בהגעתו ובמעשה שלו נולד הספק והיינו כיון דבסתמא הוא באויר תחתון אלא דמספקא לן אם נקרא שיש לו זכות תשמיש, א"כ בסתמא הוא גדל בשל תחתון ואף דעכ"פ יכול לפשוט את ידו ליקח עיקרין שגדלין למעלה וא"כ יש לו זכות תשמיש עד מקום הנוף, מ"מ לענין דין מוחזק ודאי אמרינן דכל אויר התחתון שייך לתחתון דהא יכול למלאות גינתו עפר, אלא דכל זמן שאינו ממלא יש לעליון זכות תשמיש אבל עיקר הרשות ודאי שייך לתחתון לכן לכתחלה לא יטול העליון כדין כל ספק אבעיא דלכתחלה הוא למוחזק.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה