אבן האזל על משנה תורה, הלכות שחיטה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ב · הלכה יט
היה מחוייב חטאת ושחט ואמר לחטאתי שחיטתו פסולה, היה לו קרבן בתוך ביתו ושחט ואמר לשם תמורת זבחי שחיטתו פסולה שהרי המיר בו.
נ"ב לשון זה משמע דבזה גופא המיר בו אבל בגמ' איתא אימא אמורי אמיר בי', ועוד דא"כ צריך להיות אסור בהנאה, אך זה קשה גם אם הוא משום ספק, ועוד צ"ע אם זהו לשון תמורה ועיין בפ"ב מהל' תמורה ויתכן שט"ס וצ"ל שמא המיר בו.