אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה יד

הלכה יג

בנה איצטבה בה כנגד דופן האמצעית על פני כולה אם יש באיצטבה שיעור רוחב הסוכה כשרה, בנה איצטבה כנגד דופן האמצעית מן הצד אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה, בנה איצטבה באמצעה אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות לכל רוח פסולה פחות מארבע אמות כשרה, וכאילו המחיצות נוגעות באיצטבה והרי מן האיצטבה ועד הסיכוך פחות מעשרים אמה, בנה בה עמוד - ויש בו הכשר סוכה פסולה שאין אלו מחיצות הנכרות ונמצא על גב העמוד סכך כשר בלא דפנות.
בנה איצטבא באמצעה, עי' בדברי המ"מ והכ"מ האריך בזה וקוטב הדברים מה שיש להעיר על הכ"מ הוא דמה שצירף דין דפסל היוצא מן הסוכה לא משמע כלל שהמ"מ מכוין לזה דא"כ אין שום נ"מ איך לפרש דין דופן עקומה, והעיקר הוא שאין ביאור לדברי הכ"מ דאם המ"מ מכוין לפי' שסתר רש"י דלא נימא שהדופן נעקם והוא עומד תחת הסכך הכשר וא"כ כאן נמי כאילו הדופן נתעקם והוא עומד סמוך לאיצטבא וא"כ מנין פשוט לו דלפ"ז יהי' מותר לישב גם חוץ לאיצטבא דהא חוץ לאיצטבא ע"כ הוא גבוה יתר מכ' אמה.
והנה מה דפשוט להכ"מ דאם נפרש כפי' הרמב"ם בפ"ה בודאי אסור לישב תחת דופן עקומה הנה כבר הארכתי דאפשר דמותר לישב תחת דופן עקומה וראי' מהעושה סוכתו כמין צריף דכתב המ"מ בהל' ז' דמותרת הסוכה אף שאין סכך אלא טפח אחד ומוכח דמותר לישב תחת הדופן וא"כ אמאי לא נימא דמותר נמי לישב תחת דופן עקומה.
והנה מקודם צריך לבאר מה דסותר הרמב"ם בביאורו דבפ"ה כתב כאילו הגג הוא דופן וכאן כתב כאילו המחיצות נוגעות באיצטבא, ונראה דהוא עפ"מ שכתבו התוס' בריש שבת דגבי סוכה צריך שיהיו המחיצות סמוכות לסכך, ונוכל לומר עוד דבאמת צריך שיהיו המחיצות סמוכות לסוכה ולא רק לסכך אלא למקום הכשר הסוכה וא"כ אם נימא דהכשר הסוכה הוא רק באיצטבא א"כ מאי מהני דנימא דגג הסוכה הוא דופן והוא דופן עקומה ולמטה הוא רחוק מאיצטבא וא"כ אם האיצטבא הוא הכשר הסוכה אין המחיצות סמוכות לסוכה ואלא דנימא דכל הסוכה כשרה וזה ודאי אי אפשר דמה מהני מה שהגג עקום עכ"פ למטה מן האיצטבא הלא הוא יותר מכ' אמה, ונראה דלכן פירש הרמב"ם כאן דכאילו המחיצות נוגעות באיצטבא וא"א כאן לפרש כמו שפי' רש"י שם במתני' שסתר זה הפירוש דאם היינו אומרים דהוי כאילו הדופן נעקם כפשוטו והדופן נמשך ממקומו עד האיצטבא א"כ יקשה למה צריך לומר דופן העקומה כיון שאנו רוצין להכשיר כל הסוכה בכך אם נימא כן כמש"כ למעלה לכן ע"כ צריך לומר דרק מלמעלה נמשך הדופן אבל כאן לא צריך זה כלל ונוכל לומר שכל הדופן נמשך.
והנה במה שיש להעיר על מש"כ דמותר לישן תחת דופן עקומה קשה מהא דתנן בדף י"ד ע"א נתן עליה נסר כשרה ואין ישנין תחתיו ומוקי לה בגמ' י"ז ע"ב דמיירי מן הצד, אכן כבר כתבנו לקמן בפ"ה ה"ז דהרמב"ם מפרש מתני' דמיירי באמצע וכן כתב שם הפנ"י ועיי"ש מש"כ ליישב דעת הרמב"ם דסובר דבנסר אחד לא גזרו משום גזרת תקרה ומ"מ לענין זה גזרינן שלא יישן תחתיו ונ"מ דלא מהני בסוכה קטנה, [ונראה דמשום סוכה קטנה אמרו כן דאם היו ישנים תחתיו הוי צריך להיות מהני אפי' בסוכה קטנה אלא דאין זה נכון לפמש"כ דהא בדופן עקומה ישנים תחתיו לפמש"כ ומ"מ בסוכה קטנה לא אמרינן דופן עקומה, אח"כ נתיישבתי דאפשר לומר כן ולא קשה מדופן עקומה דיש לומר דבסוכה קטנה כיון דאין הכשר סוכה בסכך כשר לא נאמרה ההלכה דדופן עקומה ודוקא אם יש סכך כשר כשיעור אז נאמרה ההלכה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה