אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ט · הלכה טו

הלכה יד

בד"א כשהיו שלשתן כשרים או פסולים אבל אם אמר עד אחד ראיתי ההורג (ושני) [ושתי] נשים או ב' פסולים אומרים לו לא ראית אין עורפין.
השגת הראב"ד: אבל אם אמר עד א' וכו'. א"א גם זה שיבוש עכ"ל.
מדברי הכ"מ מוכח דגירסתו הוא שההשגה על דברי הרמב"ם בהלכה הקודמת שנים אומרים ראינו ואחד אומר להן לא ראיתם אין עורפין, אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לו לא ראית היו עורפין, ומפרש דהשגתו הוא דהא בגמ' פריך ע"ז הא חד וחד לא היו עורפין ומשני דמתני' בפסולי עדות, וא"כ לא היה להרמב"ם לכתוב הלכה זו בעדים כשרים, ותי' הכ"מ דהרמב"ם לא חשש שלא נדייק הא חד וחד לא היו עורפין דהא כתב להדיא דע"א וע"א היו עורפין, ואינו מיושב דכיון שכבר כתב דכשהכחיש אחד היו עורפין לא שייך לכתוב עוד דאם הכחישו שנים היו עורפין, אלא דבאמת אין התחלה לקושייתו דבגמ' הקשו משום דמפרש דקאי על בב"א וכמו שפירשו רש"י ותוס' בדף ל"א ובד' הרמב"ם הא מבואר להדיא דקאי בין בב"א בין בזא"ז וא"כ שפיר דבזא"ז דבחד וחד לא היו עורפין, וכתב שפיר דבשנים היו עורפין, ולכן נראה יותר גירסתנו והשגת הראב"ד הוא משום זה גופא דכיון דמקודם מיירי בין בב"א בין בזא"ז א"כ איך כתב בסתמא דאם ע"א אומר ראיתי ושתי נשים אומרים לא ראית היו עורפין דהא בב"א אינו נאמן הע"א.
אכן גם זה לא קשה דכיון דמה דכתב מקודם אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לו לא ראית היו עורפין ע"כ קאי בזא"ז וכמש"כ, ודבר זה מבואר מדברי הרמב"ם שכבר כתב בהל' י"ג דבע"א וע"א בב"א היו עורפין וע"כ דמה דאתי לאשמעינן בשנים הוא דאפי' בזא"ז, וא"כ עלה קאי מה דכתב אח"כ כאן בד"א וכו' דהיינו בזא"ז, דהא כתב אח"כ בהל' ט"ז דע"א וב' נשים הב' נשים כע"א, א"כ בודאי הלכה זו בזא"ז משום דקאי על הלכה הקודמת דמיירי נמי בזא"ז.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה