אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יח · הלכה ז

הלכה א

אין חייבין כרת אלא על אכילת דברים שהותרו בין לאדם בין למזבח, אבל אם אכל מן המתיר עצמו אינו חייב כרת אלא לוקה כאוכל פסולי המוקדשין שאין בהם פגול, כיצד מנחה שנתפגלה, האוכל כזית משיריה במזיד חייב כרת, אבל אם אכל מן הקומץ שלה או מן הלבונה אינו חייב כרת לפי שהן הן המתירין את השירים לאדם.
אין חייבין כרת וכו' המל"מ הביא מה שהקשה רש"י במנחות דף י"ד דלמה לן טעמא בקומץ משום דאיהו מתיר ואין לו מתירין תיפוק ליה דאי אכיל מיניה פקע פיגולו דהא לא קרב המתיר, ותירץ כגון שהוצת האור ברובו דחשיב כמו שקרב כדאמר בדף כ"ו, והקשו התוס' שם בזבחים דמ"ב דאם הוצת האור ברובו פקע פיגולו, ותירצו שחציו העלו על המזבח וחציו לא העלו. והא דאמר בגמ' דבכה"ג מסיקנא לכוליה לכתחלה, היינו היכי דמקודם היה כולו על המזבח, וכתב המל"מ דבד' הרמב"ם א"א לתרץ כד' רש"י דמוכח מדבריו בפ"ג הל' י' דאפי' לא העלו כולו פקע פגולו, והי' אפשר לומר עפמש"כ בפ"א הל' ל"ד והבאתי זה בפט"ז הל' ז' מ"ד הפיהמ"ש דבקומץ איכא גדר זריקה וגדר הקטרת אימורין, ובארתי דגדר זריקה הוא בזריקתו על המזבח דבזה נגמרה הרצאת הקרבן, וא"כ יש לומר דאחר שזרקו הקומץ על המזבח אכלו, אבל באמת א"א לומר כן דאף שנגמרה ההרצאה, אבל לחייב על פגול הא אינו חייב עד שיקרבו כל מתיריו, וקומץ הא אינו מתיר שירים לאכילה עד שיוצת האור ברובו.
אכן נראה דנ"מ בדברינו למה שכתב המל"מ דלדעת הרמב"ם צריך ליישב כמו שכתבו התוס' בתי' אחרון דאי הוי קומץ ואינך בני חיובא לדין פגול הי' דינם משקדש בכלי וקידוש כלי היינו הרצאה דידהו, אבל לפימש"כ בדעת הרמב"ם דזריקת הקומץ על המזבח הוא מגדר זריקת דם, א"כ גם בקומץ ואינך לא מסתבר דיתחייב משום פגול קודם הרצאת הקרבן, והתוס' הוכיחו לסברתם לדין פגול מדין טומאה, דאמר בדף מ"ה יש לו מתירין משקרבו מתיריו, אין לו מתירין משקדש בכלי, ופירש"י אין לו מתירין כגון מנחת כהנים, אבל לשיטת הרמב"ם יש לחלק דדוקא לדין טומאה דילפינן מאשר יקריב בהוכשר ליקרב, בזה שפיר במנחת כהנים כיון שקדש בכלי הוכשר ליקרב, אבל לגבי פגול דילפינן בדף כ"ח מקרא דלא ירצה, כהרצאת כשר כך הרצאת פסול, ואמר בזבחים דף ל"ד גבי זריקת פגול הואיל ומרצה לפגולו, א"כ מסתבר דגם גבי שחיטת פגול אינו חייב על פגול עד שיהי' הרצאת פסול, ולכן אף דגבי קומץ ואינך לא צריך לדין חיוב פגול עד שיהי' הרצאת פסול לגבי הקומץ כיון דאין לו מתירין, זהו לדין הכשר הקומץ אבל להרצאתו שייך גם גבי פגול שיהי' הרצאה לפגולו והיינו זריקת הקומץ דהוי כמו זריקת דם, ולכן ע"כ מה דצריך טעמא לפטור משום דאין לו מתירין זהו שלא לחייב האוכל אם נטלו מהמזבח תיכף אחר זריקתו, דכבר נעשה כדין הרצאת כשר מגדר זריקת דם וכמו שבארנו.
ובמה שכתב הרמב"ם שאם אכל מן המתיר עצמו אינו חייב כרת אלא לוקה כאוכל פסולי המוקדשין כתב המל"מ שהתוס' בדף כ"ג חלקו ע"ז וכתבו דאפי' פסולא ליכא, והוכיחו מהא דאמר הגמ' גבי הולכת חטאות הפנימיות לר' שמעון, מודה הי' לפסול מק"ו, ומה שלא לשמו הכשר בשלמים וכו', א"כ במנחת כהנים ומנחת נסכים דליכא ק"ו דלא מיפסל בהו שלא לשמן אפי' פסולא ליכא, והמל"מ לא כתב ליישב לדעת הרמב"ם הוכחת התוס'.
ונראה דדוקא במה דאמר ר"ש דכל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליהם משום פגול דנתמעטו מעיקר דין פגול, בזה אנו צריכין ללמוד דמ"מ איכא פסול מק"ו משלא לשמו, אבל אם אכל מהמתיר לדין לחייבו משום אוכל פסולי המוקדשין, זה ודאי דאם אכל מהקומץ שנתפגל כיון שהקרבן נתפגל ע"כ גם הקומץ נעשה פסולי המוקדשין, והתוס' לא כתבו דגם פסולא ליכא אלא במנחת כהנים ומנחת נסכים, ובאמת צריך באור דאיך שייך בהם פגול כיון דליכא בהו קמיצה, וע"כ שיפגל בשעת הקטרה, וזה לא אפשר אלא למ"ד הקטרה מפגלת הקטרה שהקטיר חלק ע"מ להקטיר חלק השני למחר, ובזה איכא מחלוקת במנחות דף י"ז וצ"ל שכתבו התוס' למ"ד הקטרה מפגלת הקטרה, ומ"מ אין כאן מתיר וניתר שכל המנחה שוה, ובזה הוא שכתבו התוס' דכיון שחשב על מה שאינו ניתר ליכא פסולא כלל שאין כאן חלק קרבן שנאמר שהוא נתפגל, והגמ' במנחות דאמר הקטרה מפגלת הקטרה מיירי במנחה דאיכא בה שירים רק שהוא חשב בשעת הקטרת קומץ על הקטרת לבונה, אבל במנחת כהנים כל המנחה לא נתפגלה כיון שאינה ניתרת, עכ"פ אין כאן קושיא על הרמב"ם שכתב דחייב משום פסולי המוקדשין באוכל מן הקומץ שהמנחה נתפגלה, ובודאי הוי גם הקומץ פסולי המוקדשין וכנ"ל.
אכן צריך באור דברי הרמב"ם בהל' ח' שכתב ואלו דברים שאין חייבין עליהן משום פגול לעולם, וחשב מנחות הנשרפות וכתב שהרי אין להם קומץ להתירן, וכיון דסובר דאין הקטרה מפגלת הקטרה, א"כ אין אפשרות שיפגלו אותם, וצ"ל דאגב אינך חשבם לומר שבאמת אי אפשר בהם פגול, כיון שאין להם קומץ להתירן.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה