אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ד · הלכה טז
המפריש נקבה לאשמו תרעה עד שיפול בה מום ותמכר ויביא בדמיה אשם, אם הקריב אשמו יפלו דמיה לנדבה וכן ולדה.
בפט"ו מהל' מעה"ק הל' ה' כתב הרמב"ם דבאומר על בהמה הרי זו לעולה אם אינה ראויה תמכר ויביא בדמיה עולה ולא כתב תרעה, וכבר תמה שם הכ"מ על זה וכתב לפרש דמה שכתב שם תמכר הכונה ג"כ שתמכר אחר שיפול בה מום, וסמך על מה שכתב כאן והוא תימה שיסמוך שם על מה שיכתוב אח"כ כאן ולמה לא כתב שם תרעה עד שיפול בה ותמכר, וכאשר כבר בארתי שם בארוכה יראה המעיין שם.