אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

וכן זבחים שחוטים שעלו לגבי המזבח מפשיטן ומנתחן במקומן ומוריד הקרבים ומדיחן במים וחוזר ומעלה אותן ומוריד את העור ואת הבשר ונותנו לבעלים וחוזר ומקטיר את השאר, ומפני מה לא יוריד הכל אלא יפשיט וינתח בראש המזבח שכל הראוי לאשים אם עלה לראש המזבח לא ירד שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש יכול אע"פ שאינו ראוי תלמוד לומר היא העולה על מוקדה. מה עולה שהיא ראויה לאשים אם עלתה לא תרד אף כל הראוי לאשים אם עלה לא ירד.
ומוריד הקרבים ומדיחן במים, בספר שפת אמת תמה בזה על הרמב"ם וכן על התוספתא דקתני כן, דאיזה הדחה צריך בקרבים דזבחים כיון שאינו מקריבן, ובהל' מעה"ק לא הוזכר שום הדחה בקרבים ודוקא בעולה שמקריבן, ואם הכונה על החלב שעל הקרבים שהם האימורין הא לא הוזכר בהל' מעה"ק שום הדחה על החלב שעל הקרבים, וראיתי שעמד בזה בס' חסדי דוד על התוספתא וכתב וז"ל וצ"ל לפי שצריך להסיר מהם החלב אשר על הקרב שהוא מן האימורין ומורידן תחלה מיד כדי לנקותן מהפרש דלאו אורח ארעא לעשות כן במזבח, וחוזר ומעלן אם ירצה להפריש החלב שם במזבח, אבל אה"נ שאם רצה להפריש החלב למטה יכול, אלא דהכא קמ"ל שאם רוצה להעלותן עד שיפריש החלב מהן מותר, ואח"כ חוזר ומורידו בכלל הבשר ליתנן לבעלים, עכ"ל, וכונתו דלהחזיק הקרבים עם הפרש על המזבח כדי להסיר החלב מהם לאו אורח ארעא, ולכן ע"כ מוריד הקרבים עם החלב שעליהן, ובזה מפרש דמה שכתב הרמב"ם וכן בתוספתא שמדיחן הוא רק אם ירצה לחזור ולהעלותן ושם להסיר החלב, אבל הוא דוחק גדול לפרש כן וגם החסדי דוד כתב, כך יש לדחוק ולפרש אלא דניחא ליה לתנא למיתני כי לישנא דלעיל גבי עולה אע"ג דלא דמי עכ"ל, והרגיש בעצמו הדוחק שבפירושו.
ונראה דהנה מוכח מהלכה זו דהדין אם עלה לא ירד אינו דין רק בפסולין שלא להוריד ולא להקריבן, אלא דגם בכשרים שבודאי יקריבן, מ"מ כיון שעלה על המזבח לא ירד אפי' לפי שעה, ורק מה שבהכרח להוריד מותר להוריד, דהא כתב הרמב"ם דמפשיט ומנתח בראש המזבח, ואינו מוריד למטה משום דאם עלה לא ירד, ולפי"ז נראה דסברה הברייתא דאפי' מה דמוכרח להוריד מ"מ אסור להשהות חוץ למזבח מה שאינו מוכרח להשהות, ולכן זה ודאי דמה שמוריד הקרבים תיכף ועמהן החלב שעליהם משום דאינו דרך כבוד להשהות הפרש על המזבח, אבל זה צ"ל דלא דמי להקרבה דגבי עולה שצריך להקריב הקרבים משמע שצריך להדיח היטב שלא יהיה פרש גם בפנים, אבל כאן שאינו אלא משום דרך כבוד, אינו צריך להדיח אלא מבחוץ שלא יהיה נראה פרש, וזהו פחות זמן ממה שצריך זמן להסיר כל החלב מכל הקרבים, ולכן סבר תנא דבדוקא צריך לעשות כן להוריד הקרבים ולהדיח שלא יהיה נראה פרש ותיכף להעלותן על המזבח ולהסיר כל החלב מהקרבים ולהקטירן.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה