אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה י

הלכה ד

דם שמצותו ליתן אותו למעלה מחצי המזבח שנתנו למטה, או שמצותו ליתנו למטה ונתנו למעלה, או שמצותו ליתנו בפנים בהיכל ונתנו על מזבח החיצון או הניתנין על מזבח החיצון שנתנן לפנים בהיכל, או שנתן דם הניתנין בחוץ על הכבש שלא כנגד היסוד הרי בשר הזבח פסול, ואעפ"כ נתכפרו הבעלים בו כיון שהגיע דם למזבח אע"פ שהגיע שלא למקומו הרי הוא כמו שהגיע למקומו לכפר, במה דברים אמורים כשהיה זה הזורק כשר לעבודה, אבל אם קבל הכשר ונתן לפסול, ונתן הפסול את הניתנין למעלה למטה, ואת הניתנין בפנים בחוץ, ואת הניתנין בחוץ בפנים, או שנתן על הכבש שלא כנגד היסוד, לא נפסל בשר הזבח אם נשאר דם הנפש, אלא יחזור הכשר ויקבל שאר דם הנפש ויזרוק הדם במקומו.
ואת הניתנין בחוץ בפנים לכאורה פשוט דצריך לומר שלא בחטאת דחטאת פסול כשנכנס לפנים, וכבר כתב כן בהל' ט"ו וכן כתב בזבח תודה דלהרמב"ם דשמואל קאי גם על ניתנין בחוץ שנתנם בפנים דצריך לומר דשמואל מפרש מתני' דלא קאי אחטאת, וכתב דע"כ גם לר' יוחנן דסבר שלא במקומו לאו כמקומו לא קאי מתני' אחטאת, דהא אמר הא דאיכא דם הנפש הא דליכא דם הנפש, והיינו דמתני' דכל הפסולים מיירי דאיכא דם הנפש, וזה ע"כ שלא בחטאת דבחטאת אפי' איכא דם הנפש פסול במה שזרק מקצתו על מזבח הפנימי, כדקיי"ל מדמה אפי' מקצת דמה, ויש לומר דאינו מוכרח דמתני' דכל הפסולים לא מיירי בחטאת, דהא צריך דוקא שהכניסו לכפר, וכיון שהוא פסול אף שלבסוף זרק מ"מ כיון דכתיב לכפר בקדש, ופסול לא שייך לכפר אפשר דלא נקרא זה לכפר בקודש.
עוד נראה דא"א לומר דמתני' דכל הפסולים לא מיירי בחטאת דהא פריך הגמ' בדף ל"ו וניפליג ר' יהודה בכולהו וכו' וליפליג בניתנין בפנים שנתנם בחוץ, ובניתנין בחוץ שנתנם בפנים, וכתבו התוס' בדף כ"ז ע"ב דמוכיח מניתנין בחוץ שנתנם בפנים כשנכנס להיכל ומוכח דזהו בחטאת, לכן נראה דמתני' מיירי בכל קרבנות אלא דשמואל מפרש דהא דתנן במתני' פסול אינו על הקרבן אלא על הבשר דבשר בודאי פסול, אבל בעלים בכל הקרבנות נתכפרו חוץ מחטאת. אבל אינו מוכח דאנו מעמידים המשנה דמיירי חוץ מחטאת דבמתני' שפיר קתני פסול דמצד עצם מה שנתן שלא במקומו פסול הבשר. ובחטאת פסול לגמרי משום שנכנס להיכל.
אכן באמת א"צ לומר דמה שכתב הרמב"ם הניתנין בחוץ שנתנם בפנים היינו חוץ מחטאת כיון שפסק בהל' י"ג דדוקא אם בא הדם דרך שער ההיכל. אבל אם הכניסו בפשפש או דרך חלון או גג אינו נפסל. והוא מד' הגמ' בדפ"ב דאמר אביי לא נצרכה אלא לדרך משופש וע"ש בפירש"י ובתוס' וא"כ משכחת לה דלא נפסל בזה שנכנס להיכל. והרמב"ם לא הוצרך לפרש זה כיון דעיקר ההלכה שדם שנכנס להיכל נפסל כתב אח"כ בפירוש. עוד משכחת לה בפשיטות שהכניס הדם ע"מ שלא לכפר ואח"כ נמלך וזרק בפנים דהא בעינן דוקא נכנס לכפר כדכתיב אשר יובא מדמה לכפר. אבל מה שכיפר אח"כ כשהיה הדם בהיכל לא נפסל בזה.
ב) אבל אם קבל הכשר ונתן לפסול כתב הלח"מ דמה שכתב קבל הכשר לרבותא נקטיה דאע"ג דטמא עושה שיריים ואיכא כאן קבלת כשר מ"מ כיון דהזריקה היא שלא במקומה אינו עושה שיריים וכ"ש היכא דהקבלה בפסול והזריקה שלא במקומו דאיכא תרתי לריעותא עכ"ד. ודברי הלח"מ הם כפי דברי הכ"מ בפ"א הל' כ"ח דקבלה לחוד אינו עושה שיריים. ומה שכתב הרמב"ם שם קיבל הטמא היינו קיבל וזרק. אבל כבר בארתי שם והוכחתי מדברי הרמב"ם בפי"ד הל' ב' דגם בקבלה לחוד עושה שירים. וא"כ ע"כ כתב כאן קבל הכשר כיון דהלח"מ בעצמו כתב דבכלל פסול אפשר גם טמא וטמא הא עושה שירים לכן ע"כ בקבל הכשר. דאם קבל טמא הא עושה שירים בקבלה לחוד ולא מהני מה שנשאר דם הנפש.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה