אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה ד

הלכה א

חטאת שנתן ממנה מתנה אחת ומתו הבעלים ישלים ארבע מתנות לאחר מיתה. אבל אם נתן האחת ביום לא יתן השלש בלילה. ואם נתן אחת בפנים והשלימן בחוץ חייב משום מעלה בחוץ.
בפ"ד מהל' מעה"ק הל' א' עמדתי בזה דאמר הגמ' שלש מתנות שבחטאת אין באות בלילה, דמוכח מזה שהשיריים הניתנים על היסוד באות בלילה, וקשה דהא אמר בדף נ"ו דדם נפסל בשקה"ח ודם שנפסל הא דינו לישפך לאמה, וכתבתי בזה דכיון דמה דדם נפסל בשקה"ח ילפינן מקרא דביום הקריבו את זבחו ביום שאתה זובח אתה מקריב, ובדף י"ג ע"א ממעטינן מדין פיגול אם חשב בשעת שפיכת שיריים מקרא דהמקריב, ולכן גם מקרא דביום הקריבו את זבחו לא נוכל לפסול משקה"ח לשפיכת שיריים.
והנה עתה ראיתי שזה אינו נכון דהא בדין פיגול גם ג' מתנות שבחטאת אין מפגלין כדאיתא שם, וכיון דלדין לילה שלש מתנות שבחטאת אין באות בלילה אין לנו טעם למה יהיו שירי הדם כשרים לבוא בלילה, דע"כ עלינו לחלק דין המקריב דגבי פיגול מדין דם שנפסל בשקה"ח שנלמד מביום הקריבו את זבחו, וראיתי עתה בקרן אורה בדף ל"ח בהך סוגיא דג' מתנות שבחטאת שעמד ע"ז וכתב אבל האי דינא דאין באות בלילה משמע דאתי לאשמעינן דלענין לילה כתחלתו הם, מאי קמ"ל בזה כיון דדם נפסל בשקה"ח פשיטא דאין להעלותו על המזבח, ואפי' שיריים שנפסלו בשקה"ח נראה דאין נשפכים ליסוד אלא ישפך לאמה ולא יישב זה, אבל סובר דשיריים אין נשפכים ליסוד אחר שקה"ח ובדברי ר' יוחנן אפשר דנקט ג' מתנות משום מעלה בחוץ, אבל מד' הרמב"ם כאן שכתב ד' הגמ' דשלש מתנות לא יתן בלילה מוכח דלשפיכת שיריים לא נפסלו דלהלכה היה לו לפרש.
ונראה דיש לחלק דין הקרבה דצריך לגבי דין פיגול מדין הקרבה לגבי באות בלילה דלגבי דין פיגול כיון דהג' מתנות אין מכשירים ומכפרים, וכבר הורצה הקרבן א"א לחול עכשיו דין פיגול, וכדאמר ר"א בברייתא דף כ"ט אחר שהוא כשר יחזור ויפסל, ואף שר"ע דחה אותו מזב וזבה ולכן למד מקרא דהמקריב יש לומר דזהו בשביל שאנו צריכים להוציא קרא מפשטיה דכתיב אם האכל יאכל, אבל עכשיו דילפינן מקרא דהמקריב דבשעת הקרבה נפסל, שפיר מפרשינן דהמקריב הוא על זריקה המעכבת כפרה, אבל זהו לדין שלא נפסל הקרבן בשביל מה שחשב אחר עיקר הכפרה, אבל בדין מה דילפינן מקרא דביום הקריבו את זבחו ביום שאתה זובח אתה מקריב, שפיר יש לומר דכיון דכל הארבע מתנות הם לכתחלה עיקר ההקרבה, ואין אנו דנים כאן לפסול הקרבן אלא לדין אם מותר לזרוק מהדם בלילה, בזה אמר ר' יוחנן דגם הג' מתנות שבחטאת הם הקרבה ונפסלים בשקה"ח, אבל שירי הדם אינו אלא מצוה ליתנם על היסוד ואין בהם גדר הקרבת הדם אלא שיש בהם אכילת מזבח כמו הקטרת אימורים וכמו שהקטרת אימורים מותר בלילה כן מותר שפיכת שיריים.
ב) במה שכתב הרמב"ם ואם נתן אחת מבפנים והשלימם בחוץ חייב משום מעלה בחוץ, העיר הרב הגאון ר' ישעיה ווינאגרד שליט"א בתורת א"י דלמה כתב והשלימם ואמאי לא יתחייב גם במתנה אחת שנתן מהג' מתנות בחוץ, ונראה בזה דכיון דבכוס איכא הרבה דם ואחר המתנות ישארו שירי הדם וקיי"ל דלא כר' נחמי' ושירי הדם שהקריבם בחוץ פטור, א"כ למה יתחייב כשזורק מן הדם אחר שכבר נתן מתנה אחת דמנלן דזה הדם שזורק בחוץ הוא מהג' מתנות, דאף דבפנים הוי מקודם הג' מתנות ואח"כ יהיו דין שיריים ליתן ליסוד, אבל כשזורק בחוץ אינו מוכח שזהו מהדם שצריך ליתנם לג' מתנות, ואפשר אחר שזורק מהדם בחוץ יתן הג' מתנות בפנים, ולכן סובר הרמב"ם דאינו חייב אלא אם זורק בחוץ לשם השלמת הג' מתנות וזהו פי' והשלימם שאמר בפי' בשעה שזורק שהוא בכונה להשלים הג' מתנות ובזה באמת חייב גם אם יתן מתנה אחת.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה