אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק א · הלכה ח

הלכה א

היה עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט שחיטתו כשרה.
בזבחים דף מ"ח ע"ב תניא ר' אחיא אומר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה, מה ת"ל לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון. ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול. יכול אף זה כן ת"ל אותו בצפון ואין שוחט בצפון. וכתבו התוס' תימה ל"ל קרא הא אפי' לפני ה' לא בעי כדדרשינן לעיל בריש כל הפסולים דף ל"ב בן הבקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה'. יש לומר דהוא סובר כר"ש התימני דדריש התם האי קרא בענין אחר. וקשה דלת"ק דקיי"ל כוותיה יקשה למאי איצטריך קרא דאותו דאף דר' אחיא אמר דלא נילף ממקבל. אבל התוס' הקשו שפיר דאיך נלמוד ממקבל דבעי צפון כיון דאיכא קרא דלא בעי לפני ה'.
והנה בדף י"ד ע"ב כתבו התוס' להוכיח דשחיטה לאו עבודה היא מהא דשחט בחוץ שחיטתו כשרה. וכן נתלה ושחט שחיטתו כשרה ואי הוי עבודה בעינן בפנים. וכן נתלה לאו דרך שירות בכך והקשו בתוס' דא"כ לשמעון התימני דאמר שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט הוי שחיטה עבודה. אבל באמת לשון שמעון התימני קשה כיון דאמר דשוחט צריך להיות לפני ה' למה אמר שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט. ולא אמר שיהיה השוחט בפנים וע"כ דעיקר הדרשה היא על ידיו של שוחט והיינו דפעולת השחיטה תהיה לפני ה', ולכן אמר לפנים מן הנשחט כדי שפעולת השחיטה תהיה יותר קרובה לפני ה'. וזה דרש מושחט ולפי"ז גם לשמעון התימני אין הכרח להשוחט להיות לפני ה' רק בשביל פעולת השחיטה ולכן אף דממילא ע"כ צריך להיות לפני ה' אבל כבר אין ראיה דשחיטה הוי עבודה. וממילא נוכל ללמוד דשחיטה לאו עבודה מהא דנתלה ושחט כשר ולפי"ז כיון דגם לפני ה' ליכא קרא על שוחט גם לשמעון התימני אלא דע"כ צריך להיות בפנים כיון דידיו צריכים להיות בפנים אבל בצפון דאפשר שיהיה השוחט בדרום וידיו בצפון גם לשמעון התימני כשר וא"כ גם לשמעון התימני קשה למה צריך קרא דאותו.
ונראה ליישב עיקר קושייתם דשם דף מ"ח ע"א אמר הגמ' צפונה בעולה היכא כתיבא ושחט אותו על ירך המזבח צפונה אשכחן בן צאן בן בקר מנ"ל אמר קרא ואם מן הצאן ויו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון. וכיון דהא דדרשינן בפ' כל הפסולים דשוחט א"צ שיהיה לפני ה' הוא מקרא דושחט את בן הבקר לפני ה'. א"כ אין לנו קרא אלא בבן בקר ולא בבן צאן רק דמצינו דהוקש בן בקר לבן צאן. וא"כ לפי"מ שכתבו התוס' בקדושין דף ג' ע"ב דרבוי קנינים גמרינן מהיקשא ולא מיעוט קנינים. וא"כ ה"נ בזה לא נוכל ללמוד בן צאן מבן בקר למעט דלא בעי לפני ה' וכן דלא בעי צפון.
אכן התוס' בזבחים דף מ"ו ע"א ד"ה חד למעוטי הקשו דלמה צריך תרי מיעוטי לנותר וטומאה דבחד מיעוט סגי דילפי מהדדי חילול חילול ואף לקולא כדלעיל גבי קדשי עכו"ם. והגרעק"א בגליון הש"ס כתב שם עיין תוס' קידושין דף ג' ד"ה ואשה וצ"ע. והתוס' בקדושין הוכיחו דבריהם מזה גופא דצריך תרי מיעוטי בנותר ובטומאה. ואפשר ליישב קושיית התוס' מה דצריך תרי קראי בדם למעט מנותר ומטומאה ולחלק מקדשי עכו"ם דיש לומר דהיכי דכתיב בהך פרשה דטומאה גופא דהוא בקדשי בני ישראל בזה ילפינן מגז"ש דבנותר נמי דוקא בקדשי בני ישראל ולא בקדשי עכו"ם, אבל גבי דם ליכא מיעוט בהך פרשה דנותר ודטומאה דליכא בדם והמיעוט הוא בקרא דדם וע"ז נוכל לומר דגם בגז"ש לא ילפינן אלא רבוייא ולא מיעוטא.
עכ"פ לד' התוס' בקדושין דדוקא רבוי גמרינן מהיקש ומגז"ש ולא מיעוט א"כ לא נוכל ללמוד בן צאן מבן בקר לומר דכיון דאיכא מיעוטא דא"צ שיהיה השוחט לפני ה' כ"ש דאינו צריך שיהיה בצפון. וכיון דסבר ר' אחיא דצריך ללמוד שוחט ממקבל להצריך צפון צריך מיעוט דאותו בצפון ואין שוחט בצפון. ואף שחילקתי בין המיעוט דקדשי עכו"ם להמיעוט דדם משום דהמיעוט אינו בטומאה ונותר אלא בדם. מ"מ גם כאן לא דמי להא דקדשי עכו"ם דנתמעט דהפרשה לא מיירי אלא בקדשי ישראל. אבל כאן דהוי ילפינן שוחט ממקבל רק דיש מיעוט בבן בקר לגבי שוחט. ואם לא ילפינן מההיקש אלא רבוי לא נילף מזה למעט שוחט וצריך המיעוט דאותו בצפון. ואף דלפי"ז יקשה מנלן בבן צאן שא"צ השוחט להיות לפני ה'. ודין זה דיכול לשחוט כשהוא בחוץ הא אין חילוק אלא דיש לומר בפשיטות דעכשיו דאיכא קרא בבן צאן דאותו בצפון ואין שוחט בצפון חזינן דאין למדין שוחט ממקבל. ועיקר דינא דלפני ה' הא כתיב בבן בקר וביה כתיב דאין השוחט לפני ה' וממילא ודאי דגם בבן צאן א"צ שיהיה השוחט לפני ה' כיון דחזינן גבי צפון דחילקה תורה שוחט ממקבל.
ובאופן אחר יש ליישב עיקר קושיית התוס' דמה דסוברים דכיון דהשוחט א"צ שיהיה לפני ד' כ"ש דא"צ שיהיה בצפון אינו מוכרח כלל דהא דסבר ר' אחיא דצריך קרא למעט שאין השוחט בצפון הרי הוא משום דסובר שנלמוד ממקבל שצריך להיות בצפון. והך דינא דצריך המקבל להיות לפני ה' הוא פשוט דמקבלה ואילך מצות כהונה והוי שירות. ושירות הוא בפנים וא"כ אין ללמוד מקבלה לשחיטה לדין לפני ה' דשחיטה לא הוי עבודה וכשרה בזר אבל דין דבעי צפון זהו דין מיוחד בקדשי קדשים וממילא אפשר ללמוד מדין מקבל לדין שוחט ושפיר צריך קרא למעט דאין שוחט בצפון.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה