אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ה · הלכה יח
חיה טריפה פסול שנאמר יעמד חי.
הלח"מ הקשה דבחולין די"א מוכיח הגמ' משעיר המשתלח דאזלינן בתר רובא משום דאין הגורל קובע לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם, וכתב דמש"כ הרמב"ם מקרא דיעמד חי לא ידענא מנא ליה, ונראה דהנה בחולין דף מ"ב ע"א איכא מחלוקת התנאים אם טריפה חיה או אינה חיה, ומ"ד טריפה אינה חיה דריש כן מקרא דכתיב וזאת החיה אשר תאכלו, חיה אכול שאינה חיה לא תאכל, ומ"ד טריפה חיה דריש זאת החיה אשר תאכלו, חיה אחרת לא תאכל, נמצא דמ"ד טריפה אינה חיה סובר דטריפה לא נקראת חיה, וא"כ יש לומר דבחולין דבעי להוכיח כלל גמור לכו"ע דאזלינן בתר רובא, אינו יכול להוכיח מיעמד חי דכן אפשר להוכיח רק למ"ד טריפה אינה חיה, אבל הרמב"ם להלכה דקיי"ל טריפה אינה חיה שפיר מוכיח מקרא דיעמד חי, אכן במה שלא כתב הרמב"ם משום דאין הגורל קובע לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם, כבר כתב המל"מ לנכון דנ"מ היכי דנטרף אחר הגרלה, ודברינו יועילו רק לבאר למה הוצרך הגמ' לומר טעמא דאין הגורל קובע ולא מקרא דיעמד חי.