אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יד · הלכה יא

הלכה ח

אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית, והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה שבמקדש שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן וגו' ומפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות והוא שיהיה בית דין הגדול במקומו.
שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן וגו', הכ"מ הביא על זה דברי הגמ' בסנהדרין דף נ"ב שנאמר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט, בזמן שיש כהן יש משפט, והרדב"ז כתב על זה ואיכא למידק אמאי מייתי לה רבינו מסיפיה דקרא דכתיב לבלתי שמוע אל הכהן, וכתב על זה ואיכא למימר משום דכתיב בי' ומת האיש ההוא, וילפינן מיני' לכל מיתות ב"ד, אכן עוד אינו מיושב דבשבת דף ט"ו ע"א במה דאמר הגמ' דארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנויות, ואמר על זה שלא דנו נפשות, הקשו התוס' דקרא דוקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם לא כתיב אלא בזקן ממרא, ובזקן ממרא גופי' לא כתיב אלא בהמראתו שצריך שימרה עליהן במקומן, אבל לדונו יכולים אע"פ שאין ב"ד הגדול בלשכת הגזית, ואין נראה לומר דבעינן שיהיו במקומן בשעת עבירה כמו בזקן ממרא דהא בזקן ממרא לא על המראתו לבד מיחייב, אלא עד שיחזור לעירו ועשה כהמראתו ואהא לא כתיב מקום, ועוד דלא מצינו שהיו בודקים אם היו ב"ד בלישכת הגזית בשעת עבירה, ונשארו התוס' בתימה, עוד צריך ביאור מה שכתב הרמב"ם שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות, והוא שיהיה ב"ד הגדול במקומן, והמקור לזה דב"ד של כ"ג אין יכולין לדון, אלא אם יש ב"ד הגדול במקומו, כתב הרדב"ז דזהו מהגמ' דע"ז דף ח' דהובא שם סוגיא זו, ואמר שם מ"ט כיון דחזו דנפישי רוצחין ולא יכלו למידן אמרי מוטב נגלי ממקום למקום, כי היכי דלא ליחייב דכתיב לעשות על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, מלמד שהמקום גורם, וכן פירש"י שם דאין דנין דיני נפשות אפי' בסנהדרין קטנה שבכל עיר, אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה, אבל קושית התוס' נשארה דמנלן דב"ד של כ"ג אינם יכולין לדון, אם אין ב"ד הגדול בלשכת הגזית, ומה שכתבו התוס' בשבת, אבל לדונו יכולים אע"פ שאין ב"ד הגדול בלשכת הגזית לא כתבו על זה מקור, אבל כוונתם הוא דזקן ממרא גופיה אין דנין אותו בב"ד הגדול שבלשכת הגזית כדאמר בסנהדרין דף ט"ז דתנן דאין דנין נביא שקר, אלא בב"ד של ע"א, ואמר על זה אתיא הזדה הזדה מזקן ממרא מה להלן בע"א אף כאן בע"א, ופריך על זה והא הזדה כי כתיבא בקטלא הוא דכתיב, וקטלא בכ"ג, וכן כתב הרמב"ם בפ"ג מהל' ממרים הל' ז', כיון שבאו עדים שעשה כהוראתו גומרין דינו למיתה בב"ד שבעירו, ואף דאינו מפורש שאין צריך שישבו באותה ב"ד בלשכת הגזית, אבל אינו מבואר דצריך.
ונראה ליישב כל הענין ויבואר בזה מה דהביא הרמב"ם קרא דלבלתי שמוע אל הכהן, והוא דמה דלמדו בגמ' מקרא דובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט בזמן שיש כהן יש משפט, דהא קשה דהא תמיד יש כהן ולא מסתבר דקרא הוא למעוטי חו"ל, ולכן ביאר הרמב"ם דסמך על קרא דכתיב אחרי כן לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת, ומבואר דכונת התורה שאמרה ובאת אל הכהנים היינו העומדים לשרת בבית המקדש, וגילתה תורה שאם אין כהן העומד לשרת בטלה חשיבות לשכת הגזית ואין משפט, וממילא מוכח מהך קרא דגם ב"ד של כ"ג תלוי בזה אם יש ב"ד בלשכת הגזית, דאם הב"ד של כ"ג אינו תלוי בב"ד שבלשכת הגזית, א"כ אמאי אמר קרא דאם אין כהן אין משפט, הא יש משפט של ב"ד של כ"ג, וע"כ דאם אין ב"ד בלשכת הגזית אין ב"ד של כ"ג וזהו דאמר הגמ' בע"ז נגלי ממקום למקום, כי היכי דלא ליחייב דכתיב ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם, וזהו דדוקא אם יש כהן אז יש חשיבות ב"ד של לשכת הגזית, וכיון שאין ב"ד של לשכת הגזית אין דנין גם ב"ד של כ"ג וכדפירש"י שם, וזהו שכתב הרמב"ם והוא שיהיה ב"ד הגדול במקומו.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה