אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יג · הלכה כא

הלכה יט

המצניע קוציו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חברו ובא בעל הכותל וסתר את כותלו ונפל לרשות הרבים והזיק, אם כותל רעוע היה המצניע חייב ואם כותל בריא הוא בעל הכותל חייב.
הקשו בתוס' כותל רעוע נמי איבעי ליה לאסוקי אדעתי' שמא הצניעם שם כשהיה בריא, וי"ל דמ"מ ראוי המצניע להתחייב כיון שפשע, משמע מדבריהם דמעיקר הדין הי' ראוי גם בעל הכותל להתחייב, אלא המצניע יותר ראוי להתחייב כיון שפשע, וא"כ היכי דהמצניע אין לו לשלם או שהמצניע עכו"ם דלא ציית דינא לשלם חייב בעל הכותל, אבל באמת דבריהם אינם מובנים דאיזה טענה הוא דהו"ל לאסוקי אדעתא שמא הצניעם כשהיה בריא אטו הפטור כאן משום אונס דנימא דיתחייב משום תחלתו בפשיעה הא הפטור הוא משום דאינו מחוייב להחזיק כותלו שהוא צריך לסתרו לשמור שם קוצותיו וזכוכיותיו של חבירו וגם ליטול משם הקוצים והזכוכיות אינו מחוייב וכמו דמדמי רבינא זה למכסה בורו בדליו של חבירו דבעל הדלי שנטל דליו בודאי פטור מחיוב הבור דלאו כל כמיניה של בעל הבור לעשות מדליו כיסוי לבורו, והיה אפשר לומר דקושיית התוס' אינו ע"ז שפטור בעל הכותל, אלא ע"ז שחייב המצניע דנימא דהיה אנוס דהיה לו רשות לסמוך שבעל הכותל יחשוב שהוצנעו בכותל כשהיה בריא ולא יסתור הכותל קודם שיסירם ויצניעם, ותירצו דמ"מ ראוי להתחייב כיון שפשע, והיינו דהוא בודאי פשע במזיק שלו שהצניע אותו בכותל העומד לסתור ולא היה לו רשות לסמוך שבעל הכותל יצניע, וכמו שאם ראובן בעל הבור לא ישמור בורו ויסמוך ע"ז ששמעון טועה וחושב ע"ז הבור שהוא בורו דכיון דבאמת אינו בורו של שמעון אין לו רשות לסמוך על שמעון אף ששמעון סבור באמת שהוא בורו, אבל בש"מ מפורש להדיא דקושיית התוס' הוא על מה שפטור בעל הכותל ע"ש מה שמתרץ הר"ר ישעי', אבל באמת הסברא פשוטה כמש"כ, ומבואר דברי הרמב"ם שסתם דבכותל רעוע המצניע חייב ובכותל בריא בעל הכותל חייב ומשמע דבכותל רעוע אין חייב בעל הכותל בכל אופן אפי' אם המנציע אין לו לשלם מ"מ בעל הכותל פטור:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה