אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יב · הלכה כב

הלכה יט

מי שהיה חופר בור ברה"ר ונפל עליו שור והרגו בעל השור פטור ואם מת השור נוטל בעל השור דמי שורו מיורשי בעל הבור.
כתב המ"מ דהאוקימתות שנאמרו בגמ' בב"ב דף קע"ה הוא אליבא דמ"ד מלוה ע"פ אינו גובה מיורשין ואין הלכה כן ולכן פסק הרמב"ם כפשטה דברייתא ויש לעיין בזה דבשלמא אם מת השור מהבלו דאמרינן בדף נ"ג דהבלו מהני בתחילת הנפילה ולכן שפיר דחייבין יורשי בעל הבור, אבל אם מת מחבטו וכגון שלא היה בבור הבל שהיה רחבו יתר על עומקו וא"כ מת השור אחר שנהרג בעל הבור אמאי חייבין היורשין, ובהגמ' אין להקשות דאפשר לאוקמי בבור שיש בו הבל דבל"ז הקשו שם לרב ושמואל ורב סובר להבלו ולא לחבטו ואפי' לשמואל הא בל"ז אוקמו שם הברייתא באוקימתות, אבל הרמב"ם דפסק להבלו וכ"ש לחבטו וכתב כאן סתם בור דמשמע בכל בור וא"כ יקשה בבור שאין בו הבל אמאי חייבין היורשין.
אכן זה תלוי בדין זרק כלי מראש הגג אי בתר מעיקרא אזלינן ואמרינן דהוי מנא תבירא או בתר בסוף, ויהיה מכאן סמך דשיטת הרמב"ם לפסוק כרבה דבתר מעיקרא אזלינן ועיין במה שכתבתי בזה בפ"ב הל' י"ד שהרמב"ן ביאר דעת הרי"ף שכן פסק שם גם הרמב"ם דסובר בתר בסוף אזלינן ולפי"מ שביארתי שם דהרי"ף והרמב"ם סוברים בתר מעיקרא מיושב, ועיין מש"כ בפ"ב ה"ל י"א שהראב"ד רצה לפרש בדעת הרמב"ם דמספקא לי' אי בתר מעיקרא או בתר בסוף ולפי"מ שביארתי שם סובר בתר מעיקרא:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה