אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יב · הלכה ד

הלכה ב

אחד החופר או המגלה מקום שהיה מכוסה שנאמר כי יפתח איש בור או כי יכרה, ואם כסהו כראוי אע"פ שהתליע מתוכו ונפל לתוכו שור ומת פטור שנאמר ולא יכסנו הא אם כסהו פטור, כסהו בדבר שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים והלכו עליו גמלים ונתרועע והלכו עליו שוורים ונפלו בו, אם אין הגמלים מצויים באותו מקום הרי זה פטור מפני שזה אונס ואם יבואו שם גמלים אפילו לפרקים הרי זה חייב, התליע מתוכו ונפלו בו שוורים אע"פ שהגמלים מצויים שם תמיד והרי הוא פושע לגמלים הואיל ומחמת שהתליע נפלו בו השוורים הרי זה פטור, וכן כל כיוצא בזה.
השגת הראב"ד: התליע מתוכו וכו'. א"א הרי"ף לא הביא בהלכות מכל אותה סוגיא כלום דומה שאינו עיקר וסמך על מה שהסכימו בעלי הגמ' דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב וצ"ע עכ"ל.
עיין בלח"מ שהקשה על דברי הראב"ד דאיך כתב דמה דהשמיט הרי"ף הוא משום דסובר דזה תליא בדין תב"פ דהא הרי"ף בפ' המפקיד כתב להדיא חילוק הפוסקים דהיכי דאין האונס בא מחמת הפשיעה פטור, ונראה ליישב קושייתו דבאמת לא דמי דמש"כ הרי"ף בפ' המפקיד היינו לענין פשע בה ויצתה לאגם ומתה כדרכה דכיון דאמרינן מלאך המות מה לי הכא מה לי התם אין האונס בא מחמת הפשיעה, והתם שפיר דלענין מיתה לא פשע כלל וכמו שכתב שם הרי"ף וז"ל, אבל הכא לענין מתה כדרכה מאי נטירותא הוה לי' למעבד כי היכי דלא ליקטלה מלאך המות עכ"ל, אבל כאן לענין בור דבאמת עיקר עשיית הבור הוא פשיעה והיה אפשר לסתמו ולבטל הבור לגמרי ורק שפטרתו תורה בשמירת כיסוי, וכל זה אם כיסה בכיסוי שאינו פשיעה, אבל הכא דכיסה בכיסוי שאינו ראוי לגמלים ומצויים גמלים דהאי כיסוי אינו שמירה ולא שמר בורו כלל, ורק שנאמר דהא אם היה מכסה בכיסוי טוב היה ג"כ מתליע, בזה שפיר נאמר תב"פ וסופו באונס חייב דהא פשע בבורו שלא היה לו רשות להחזיקו בלא שמירה והיה אפשר לו לסתמו לגמרי, וא"כ לא דמי להתם דלגבי מיתה לא שייך על השומר חיוב כלל.
אבל הרמב"ם ושאר ראשונים סוברים דכיון דעכ"פ לא חייבתו תורה אלא בכיסוי אינו חייב אלא אם יהיה פושע בפתיחת הכיסוי וכיון דכל זמן שלא באו גמלים הוא כיסוי טוב ושמור רק שהתליע באונס וזה האונס היה ג"כ בכיסוי הראוי לגמלים אינו פושע בפתיחת הכיסוי.
ועוד אפשר ליישב דברי הראב"ד באופן שנחלק בין נז"מ לשומרין ונאמר דהראב"ד סובר דבנז"מ דין שמירה וכיסוי שפטרה התורה בזה, הוא רק דין פטור, אבל עיקר החיוב הוא משום שממונו הזיק, ובבור ואש משום שהמזיק שלו הזיק, ולכן לא דמי למש"כ הרי"ף בפ' המפקיד דמיירי בדיני שומרים דהתם שמירה אינו פטור אלא עיקר החיוב הוא השמירה וכשפשע השומר חייב בשביל שמחסרון שמירתו הוזק הפקדון, וכיון שבלא הפשיעה הי' בא האונס א"כ לא משום חסרון שמירתו נעשה ההיזק, אבל בנז"מ דעיקר החיוב הוא שממונו או המזיק שעשה הזיק, ורק שנפטר אם ישמרנו או יכסנו, וכיון שעכ"פ לא שמרו לא נפטר מתשלומי היזק.
ולפי"ז נאמר דהרמב"ם יסבור דגם בנז"מ החיוב הוא רק משום חסרון שמירה ואינו מוכרח דגם אם יסבור דהחיוב הוא משום שממונו הזיק מ"מ כיון שפטרה התורה בשמירה כל שעשה שמירה כזו שלבסוף לא משום חסרון שמירתו יצא ההיזק פטור.
אולם באופן אחר יש לומר דלא שייך הא דמיגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין שוורים לדין תחלתו בפשיעה כמו שכתבנו התוס' דהכא לענין שוורים לא פשע כלל וכמו דפושט אח"כ האבעיא מזה דלא אמרינן מיגו דלא הוי פושע לענין חרש הוי פושע לענין פקח, דהתם בודאי לענין פקח לא פשע כלל, וכבר הקשו בתוס' ע"ז דהא הכא פשע לענין שוורים גופייהו באם יעברו מקודם גמלים ויתרועע הכיסוי ואח"כ יעברו שוורים ויפלו, ויתרצו בתוס' דהכא מיירי באופן שכאשר יעברו גמלים ישברו לגמרי הכיסוי וישאר הבור פתוח וכשיעברו שוורים פקחים יזהרו ולא יפלו, ותי' התוס' תמוה דהא בפשוטו מיירי מתני' בשור שוטה או במהלך בלילה, וסיפא דמתני' פירושא דרישא דהא תנן כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור, ומוכח דבלא כיסהו חייב וזה ע"כ בשוטה ומהלך בלילה.
ולכן נראה דלא צריך כלל לתי' התוס' דלא שייך בזה תחלתו בפשיעה לענין שוורים אם יעברו גמלים מקודם משום דחיוב הבור אנו דנין על אותה שעה שהזיק אם באותה שעה הי' פושע או לא, ואם באותה שעה לא הי' פושע אף שאתמול הי' פושע זה ודאי אינו מחייבו כלום, וא"כ בגמ' דאמרינן דאם הי' כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, והלכו גמלים וארעוהו ואתו שוורים ונפלו בי' זהו שפיר פושע מתחלה ועד סוף, אבל אם לא הלכו גמלים רק שהתליע מתוכו א"כ בשעה שהלכו שוורים הי' הבור מכוסה ואם הי' בעל הבור עומד אצל הבור לא הי' רואה שום חסרון בבור ולא הי' מוטל עליו שום תיקון א"כ אפי' לא ראה את הבור ושעה קודם שנפלו השוורים הי' עליו לחוש לענין שוורים גופייהו שמא ילכו גמלים ויקלקלו את הבור ואח"כ ילכו שוורים ויפלו, אבל עכ"פ הא קמן שלא הלכו גמלים, ובשעה שהלכו השוורים לא הי' שום פשיעה:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה