אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה לו חזרה לתמותה כיצד שור שהועד ליגח וחזר שלא יגח אעפ"י שהוא נוגף הרי זה תם לנגיחה ומאימתי הוא חזרתו עד שיהיו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח וכן בשאר הדברים שהועד להן עד שימשמשו בו ולא יהיה עושה אותן.
עד שיהיו התינוקות וכו' סובר רבינו דלא כשיטת התוס' דבחזרה בשלשה ימים גם ר' מאיר מודה ולא חידש עד שיהיו התינוקות ממשמשין אלא לאפוקי שלשה פעמים, ובאמת סברת התוס' קשה חדא דמנין להם זאת כיון דמודו התוס' דבשלשה פעמים סובר ר"מ דלא מהני חזרה א"כ מנא להו דבג' ימים מהני דילמא כמו דעדיף תינוקות ממשמשין מג' פעמים ה"נ עדיף מג' ימים, ועוד קשה דהא ר"מ קאמר ק"ו ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש א"כ סובר דקירב עדיף מריחק, ואף דהתוס' מביאין ראיה מר"ש דסובר ג"כ דבג' פעמים הוי מועד ומ"מ לא הוי חזרה אלא בשלשה ימים דדילמא ר"ש לא סבר ק"ו דקירב נגיחותיו אלא מטעם אחר, ועוד קשה לשיטת התוס' הא דקאמר בגמ' לימא הל' כר"מ בתם שהרי ר"ש מודה לו והל' כר"י במועד שהרי ר"ש מודה ומוכח מלשון הגמ' דלא יהיה אז לגמרי כר"מ אלא בחדא כר"מ ובחדא כר"י כמו דפוסק עכשיו בחדא כר"מ ובחדא כר"י, ולפי דברי התוס' הרי הוא לגמרי כר' מאיר וע"כ שיטת הרמב"ם מחוורת שפיר דר"מ סובר לענין חזרה דווקא בתינוקות ממשמשין בו וכן סובר ר' יוסי וכן הלכה:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה