אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ו

הלכה ה

שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה חזר לתמותו שהרשות שנשתנית משנה דינו, אבל אם השאילו או מסרו לשומר הרי הוא בחזקתו, וכן שור שהועד בפני אפוטרופסין ונתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אעפ"י שבטלו האפוטר' הרי הן מועדין בחזקתן שהרי ברשות בעלים הן.
שהרשות שנשתנית וכו' עיין במה שכתבתי בזה בפ' ד' הל' ט' ובמה שישבתי דעת הרמב"ם במה שמחלק בין אפוטרפוס לשומר דבהועד בבית שומר וחזר לבעלים בטלה העדאתו ובהועד בפני אפוטרפסין אעפ"י שבטלו האפוטרפסין נשאר מועד שעמד בזה היש"ש ובארתי שם בארוכה ועיקר דברינו שם דאפוטרפוס לא דמי לשומר, דשומר נעשה השור ברשותו ובדין היה לומר גם כשמסרו לשומר רשות משנה, אלא דלגבי חיוב הבעלים אם לא היה דין שהבעלים מסתלקין במסירתן לשומר היו הבעלים מחוייבים בחיוב מועד דלגבי הבעלים לא הוי שינוי רשות דכל מקום שהולך שם בעליו, וכיון שאלמלי השומר היו הבעלים מחוייבין ע"כ נתחייב השומר דהתורה חייבה להשומר במקום הבעלים ונכנס תחת הבעלים, אבל אם הועד בבית שומר והוחזר לבעלים אמרינן שפיר רשות משנה דבאמת רשות שומר רשות אחר הוא, אבל כשהועד בבית האפוטרפסין והוחזר להבעלים לא אמרינן רשות משנה דאפוטרפוס אינו חייב מטעם בעלים ולא נכנס השור ברשותו וחיובו הוא מטעם מעמיד כמבואר בירושלמי ולכן לא הוי רשות אחרת:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה