אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ז
כל מועד משלם וכו' אבל אם נכנס הניזק לרשות המזיק וכו' והרי מפורש בתורה וכו' וביער וכו'.
ד' הרמב"ם תמוהים טובא דיליף פטורא דקרן ברשות המזיק מוביער בשדה אחר, דהא בגמרא דרשינן וביער בשדה אחר ולא ברה"ר לפטורא דשן ורגל ברה"ר וברשות המזיק דפטור בקרן אמרינן בגמ' דף כ"א הטעם משום דא"ל תורך ברשותי מאי בעי, והנה יש מקום ליישב דברי הרמב"ם עפ"י מה שכתב בהלכה ח' בטעמא דפטורא דרגל ברה"ר משום שיש לה רשות להלך כאן וכאן, וכן כתב הרי"ף דשן ורגל פטורים ברה"ר דאורחיה, וכ' הרא"ש דטעמא שא"א שילכו הבעלים אחריה תמיד, אבל קרן כיון דאייעד ויודע בעליו שהוא נגחן הו"ל למארי' לנטורי ובתם קיי"ל דקנסא, וא"כ כיון דמה דחייב קרן ברה"ר הוא משום שאין לבעלים רשות להניח מזיק ברה"ר וא"כ ברשות המזיק ודאי פטור, והרמב"ם כתב מקודם שהרי אומר לו אילו לא נכנסת לרשותי וכו', וזהו טעם הגמרא תורך ברשותי מאי בעי אלא שסמך לו מן המקרא והיינו דאף דבקרן אינו פטור ברה"ר וילפינן לקמן דף כ"ו מיחצון דאין חצי נזק חלוק לא ברה"י ולא ברה"ר מרבינן דוקא רה"ר דאיכא סברא דלגבי קרן הוי רה"ר כמו שדה אחר כיון שאין להבעלים רשות להחזיק מזיק, אבל ברשות המזיק פטור נמי גבי קרן כיון דאיכא סברא דאילו לא נכנסת לרשותי וילפינן לענין זה מדין פטור רגל ברה"ר, אכן ראיתי שהבאר הגולה בחו"מ סי' שפ"ט סעיף י' כ' וז"ל ולענ"ד לא עלה על דעת הרמב"ם להביא ראי' לפטור כשנכנסה לרשות המזיק אלא הוא ענין בפני עצמו והקדמה לדין הסמוך לו הזיקה ברשות הרבים וכו' שהוא פטור משום שמפורש בתורה ובער בשדה אחר וכו' עכ"ל, ולפי דבריו צריך להוסיף שיש כאן טעות המעתיקים וצריך להיות זה בתחלת הלכה ח' וצ"ל הרי מפורש וכו':