אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ה
חמשה מעשים תמים יש בבהמה וכו' אבל השן מועדת מתחלתה וכו' והבהמה מועדת מתחלתה לרבוץ על פכים קטנים וכו'.
עיין במ"מ וכ"מ ולח"מ וקוטב דבריהם דתליא בזה אי פסקינן כלישנא קמא דר"א דמחלק בין פכים קטנים לגדולים דהוא ג"כ לישנא בתרא דאיכא דרמי לה מירמא או דלישנא בתרא חשוב האיכא דאמרי דלא מחלק בין פכים קטנים לגדולים. והרמב"ם פסק כהאיכא דרמי לה מירמא והרי"ף והרא"ש פסקו כאיכא דאמרי והנה הנמוק"י בשם הרמ"ה כתב להוכיח דקיי"ל כהאיכא דאמרי מהא דשני פרות אחת רבוצה ואחת מהלכת דבעטה מהלכת ברבוצה פטורה דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור אלמא דסתם רביצה על הארץ הוי משונה וכש"כ על פכים קטנים ודברי הרמ"ה תמוהים דהא ודאי דדרך הבהמה לרבוץ בחצר ולא קאמר הגמרא דהוי משונה אלא ברה"ר והגר"א ז"ל בביאורו לחו"מ סי' שפ"ט הביא דברי הרמ"ה והוסיף תיבת ברה"ר וכתב אלמא דנקרא רביצה על הארץ ברה"ר משונה וכ"ש על כלים אפילו קטנים ודבריו תמוהים דאיברא דברה"ר הוי משונה גם רביצה על הארץ אבל הרמ"ה מביא לרשות הניזק דחייב בה שן ורגל, אם לא דנימא דסובר הרמ"ה דאין חילוק בין רה"ר לחצר חבירו ולא הוי אורחי' לרבוץ אלא בחצר בעליה שהיא שם תמיד או במרעה אבל בחצר אחר לאו אורחי' כמו ברה"ר וזהו כונת הגר"א ז"ל. והרמב"ם דס"ל דרביצה אפילו על פכים קטנים אורחיה הוא לכאורה יחלק בין רה"ר לחצר חבירו דרק ברה"ר הוי שינוי, אך באמת בעיקר הדבר מה דפשיט ליה להרמ"ה דמכיון דאמרינן דרביצה הוי כל המשנה מוכח מזה דרביצה הוי שינוי והוי תולדה דקרן נראה דלא שייך זה לזה כלל. ועיין במה שנכתוב לקמן בהלכה ח' במה שכתב הרא"ש לענין מחזרת וקופצת דהוי לאו אורחיה לענין זה דאינה פטורה מטעם רגל ברה"ר ומ"מ משלם נזק שלם וא"כ ה"נ אף אם נאמר דרביצה אפילו ברה"ר הוי רגל, בכ"ז מכיון דלאו אורחה לגמרי לרבוץ ברה"ר אין לה רשות לזה וממילא פטורה עליה המהלכת מטעם כל המשנה ובא אחר ושינה בו דהא ה"נ הוי בעי הגמרא למימר על כסות וכלים שהניחן הבעלים ברה"ר דפטורה הבהמה שאכלה מטעם כל המשנה ולגבי האדם המניח לא שייך גדר קרן אלא משום דלא הי' לו רשות להניחן וע"ז שהניח בלא רשות נקרא כל המשנה, וא"כ ה"נ ברביצה אין אנו מוכרחים לומר דהרביצה ברה"ר הוי קרן אלא דלענין זה הוא לאו אורחיה דאין לה רשות לרבוץ וממילא פטור המזיק מטעם כל המשנה. אבל הוי שפיר תולדה דרגל וכדעת הרמב"ם דעל פכים קטנים אורחיה ולא נצטרך לחלק בין רה"ר לחצר חבירו: