אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ב
וכמה משלם אם הזיקה בדברים שדרכה לעשותם תמיד וכו'.
הנה דברי רבינו הם תמוהים שפתח בהלכה א' בדין כי יגוף דמיירי בקרן ואיך כתב על זה וכמה משלם וביאר דין שן ורגל ומשמע מדברי הרמב"ם שכל דבריו הם ביאור על ההלכה הראשונה שכתב דכל נפש חי' וכו' שנאמר כי יגוף והי' לו לכתוב דין שן ורגל לחוד ולהוציא דינם מהכתוב ושילח את בעירה וביער בשדה אחר, וכמש"כ בראש דבריו ויש בכללן ארבע מצות דין השור דין ההבער וכו' וההבער הוא שן ורגל, ונראה דאף דבמתני' איכא צריכותא בין שן ורגל וכן אשכחן בגמרא מקרן לשן ורגל פירכא דכונתו להזיק כל זה הוא רק דלא הוי מצינו למילף חד מחבריה, אבל עכשיו דכתיבי כולהו הוי כולהו חד דינא דשור, וכלל שלהם נמשך מוכי יגוף שור רק דחלוקים בפרטים להלכותיהם, דהרי לפי האמת חייב בקרן אף באין כונתו להזיק כגון כלבא דאכיל אימרא וכן בהמה שהטילה גללים לעיסה היכי דלא דחיק לה עלמא וא"כ מאי קאמר לפי מה דהוי סובר דתני שור לקרנו לא ראי קרן שכונתו להזיק, אע"כ דזה הוא מקמי דכתיב שן ורגל דאז הוי אמרינן דדוקא היכי שכונתו להזיק חייבה תורה כגון קרן גופא דהוי כונתו להזיק אבל בתר דכתב שן ורגל וחזינן דחייבה תורה כל ממון בעלים שהזיק אף שאין כונתו להזיק גם בקרן הדין כן אלא דבזה מתחלקים דשן ורגל כיון דכדרכם ומצויים יותר בהזיקן הם מועדין מתחילתן וקרן דאינו מצוי ולא כדרכו אינו משלם נזק שלם אלא היכי דאייעד דאז אורחי' הוא, אבל תם כיון דלאו אורחי' ואינו עומד להזיק הי' מהדין שיפטר לגמרי אלא דקנסי' רחמנא כי היכי דלינטרי' לתורא, אבל כונתו להזיק אינו כלל מגדרי קרן לפי האמת כיון דעיקר החיוב הוא במועד ומועד אורחי' וחייב כמו שן ורגל גם באין כונתו להזיק ואף דאמר בדף ה' דקרן לא אתו מאינך משום דמועדין מתחלתן ומוכח דגם קרן דאייעד אין למילף משן ורגל היינו אי לא הוי כתיב קרן והיינו באים למילף משן ורגל הוי פרכינן פירכא זו, אבל עכשיו דכתיב קרן בקרא אמרינן דחייב גם בלא כונתו להזיק כשן ורגל כיון דבתר דאייעד אורחי' הוא.
והנה התוספות דף ט"ו גבי כלבא דאכיל אימרא דמחייבינן מדין קרן, חילקו בין למ"ד פלגא ניזקא ממונא ובין למ"ד קנסא דלמ"ד ממונא קרן הוא אורחיה ואין ללמוד כלבא דאכיל אימרא דהוי משונה, ולמ"ד קנסא דקרן גופא לאו אורחי' מצינן למילף כל מיני שינוי אפילו באין כונתן להזיק ולא נתנו טעם לדבריהם למה לא נימא דגם למ"ד קנסא דוקא היכא דכונתו להזיק ולא נילף כלבא דאכיל אימרא דאין כונתו להזיק ומהו שמחלק התוספות בין אורחי' לכונתו להזיק, ולפי שכתבתי יש להסביר באופן אחר דלמ"ד פלגא ניזקא ממונא דחיוב קרן מדינא גם בתם, שפיר יש לחלק מכונתו להזיק לאין כונתו להזיק ונאמר דדוקא בכונתו להזיק חייבה התורה דמשן ורגל ליכא למילף דאף דאמרינן דלאו בחזקת שימור קיימא מ"מ הוי משונה דבכל דוכתא אמרינן דקרן משונה ודוחק לומר דהוי דלא כר"פ. [והתוס' שכ' דלמ"ד פ"נ ממונא הוי אורחי' אינו אורחי' גמור אלא דאין ללמוד כלבא דאכיל אימרא דמשונה משום דזהו משונה יותר] אבל למ"ד פ"נ קנסא דבתם מדינא פטור לגמרי אלא דקנסי' כי היכי דלינטרי' ועיקר החיוב הוא במועד וכיון דאייעד אורחי' הוא וילפינן משן ורגל בתר דכתיבי כולהו דאפילו באין כונתו להזיק חייב, שפיר ילפינן כלבא דאכיל אמרי דחייב וכיון דבמועד חייב מדינא בתם חייב משום קנסא, אבל למ"ד פ"נ ממונא היכי דאין כונתו להזיק פטור בתם. ובזה מבואר שפיר מה דהרמב"ם לא הזכיר כלל בהלכה ד' וה' בגדרי חיוב קרן הא דקרן כונתו להזיק ותפש רק החסרון שאינו דבר שדרכה לעשותה כמנהג ברייתה משום דבאמת חייב גם באין כונתו להזיק דלמסקנא ילפי' משן ורגל לזה וכמו שבארנו.
-השמטות ומלואים-
לעיל הבאתי דברי התוס' דף ט"ו גבי כלבא דאכיל אימרא דמחייבינן מדין קרן שחילקו דלמ"ד פ"נ ממונא א"כ קרן הוא אורחיה ואין ללמוד כלבא דאכיל אימרא דהוי משונה ולמ"ד קנסא דקרן גופיה לאו אורחא מצינן למילף כל מיני שינוי אפי' באין כונתן להזיק ולא ביארו התוס' טעם הדבר דלמה לא נימא דגם למ"ד קנסא היינו דוקא היכי דכונתו להזיק ולא נילף כלבא דאכל אימרא דאין כונתו להזיק ומהו שמחלק בתוס' בין אורחי' לכונתו להזיק עי' מש"כ ובאמת נראה דלא צריך לשנות מד' התוס' כמש"כ, ויש לומר דהפירכא הוא משום שהוא משונה אלא דלהך מד' צריך להיות עיקר חיוב שנלמוד מזה ואין כאן ממה ללמוד. [ע"כ].
ולפי דברינו מיושב שפיר מה דפתח הרמב"ם בדין כי יגוף וסיים בדין שן ורגל כיון דלהלכה חייב בקרן גם באין כונתו להזיק א"כ שן ורגל אתיין בק"י ואיברא דכתבנו להיפוך דילפינן קרן משן ורגל כונתנו הוא דממה דחייבה התורה שן ורגל ידעינן דחיוב קרן הוא לא מצד מעלתו דכונתו להזיק ונאמר דושלח את בעירה מגלה לן פשטי' דכי יגוף וממילא שן ורגל יתחייבו במכ"ש מקרן, ואמרינן דבאמת הם חד דינא עם דין דוכי יגוף דכל ממון בעלים שהזיק חייב ואתיין רק להלכותיהן: