אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יח · הלכה יז
השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשרה בחוץ. וכן אם העלה בלילה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב על העלאה. אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לפי שלא העלה אלא דבר פסול שאין לך שחיטה כשרה בלילה במקדש. וכן אם קבל בכלי חול בפנים וזרק בחוץ פטור.
השגת הראב"ד השוחט בחוץ בלילה א"א בחיי ראשי אין צורת ההלכה כפירושו ולא כטעמו שהשוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כששוחט בחוץ ביום והעלה בחוץ הלא כבר נפסל בשחיטה ואע"פ שכבר נפסל הזבח בשחיטתו ואעפ"כ חייב על העלאתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פסולי חוץ. אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה שהוא פסול אחר שלא מפסול חוץ. אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור:
דברי הראב"ד במה שמחלק בין שוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום דחייב. ובין שוחט בחוץ בלילה והעלה בלילה דפטור הם תמוהים, וכבר תמה על זה באור שמח דהא דין העלאה כשנשחט בפנים דין הכשרו גם בלילה ואין חילוק בהעלאה בין יום ללילה וא"כ למה יפטר כשהעלה בחוץ בלילה כיון דמצד ששחטו בלילה סובר דכשהעלה ביום חייב וא"כ למה יפטר אם העלה בלילה, והנה חביבי הרב הגאון המובהק ר' חיים יעקב לעווין שיחי' בעהמ"ח ס' חיל המקדש אמר בזה עפ"מ דאמר ר' זירא ביומא דף כ"ז דאברים ופדרים סוף עבודות דיממא, וכן איתא בדכ"ב לענין פייס ונמצא דהעלאה בלילה משחיטת יום הוי ג"כ עבודות היום אבל העלאה בלילה משחיטת לילה הא לא הוי סוף עבודות יום והיא הערה נכונה, אלא דמ"מ אינו מיושב דעכ"פ אין לנו קרא לפסול לילה לענין העלאה כיון דקרא דביום צוותו לא קאי על העלאה, וגם בזבחים דף ס"ח מוכח דלא סבר רב דאברים ופדרים הוי סוף עבודות היום, והנראה בדעת הראב"ד דחולק על הרמב"ם בתרתי וחולק גם על זה דסובר הרמב"ם דחייב על שחיטתו בלילה בחוץ דמפרש שחיטת לילה איכא בינייהו היינו לחייב גם על שחיטת חוץ וכן פי' רש"י ותוס' אבל הראב"ד סובר דאינו חייב אלא על העלאה, אבל על שחיטתו ודאי פטור כיון דאינו מתקבל בפנים, וכן מוכח קצת מדבריו שהסביר על מה דחייב על העלאת חוץ משום דמה לי חד פסולא מה לי תרי פסולי, אבל על מה דחייב על שחיטתו בחוץ בלילה לא כתב משום דסובר דכונת הגמ' רק לחייב על העלאה בשחיטת לילה, והתוס' שם הקשו דאמאי חייב כששוחט בלילה בחוץ מ"ש משלמים ששחטם בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור ותירצו דלילה אין מחוסר זמן אבל התם מחוסר מעשה ודבריהם צריך ביאור דהא בלילה תמיד דלתות ההיכל נעולים וצריך לומר דכונתם אם היו פתוחים וכן צ"ל בדעת הרמב"ם ומה שסתם יש לומר שסמך על מה שכבר כתב בהל' י"ב דשלמים ששחטם בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור ולפימש"כ שם בשיטתו דדוקא בשלמים פטור יש לומר דהכא כוונתו בשאר קרבנות וגם בזה לא קשה במה שסתם כיון שסמך על מה שכבר כתב שם. ואולי יש לומר דדין פתיחת דלתות ההיכל כיון דבלילה אין דינם להיות פתוחים לא נקרא בלילה מחוסר מעשה כיון דעכשיו אין דינם להיות פתוחים ומצד שהוא לילה לא הוי אלא מחוסר זמן כמש"כ התוס' ולפי"ז נוכל לומר בדעת הראב"ד דכיון דעכ"פ בלילה דלתות ההיכל נעולים מיקרי מחוסר מעשה ואף שכתבנו דהרמב"ם סובר דדוקא בשלמים פטור י"ל דהראב"ד אינו סובר כן ואף שלא השיג שם כיון שהרמב"ם כתב כלשון הגמ':
עוד יש לומר בדעת הראב"ד דסובר דלהלכה לילה מחוסר זמן כדסבר חזקיה בכריתות דף ח', וכן פסק הרמב"ם בפ"ג מהל' מחו"כ הל' ד', ובדעת הרמב"ם צ"ל דאף דמחוסר זמן ששחטו בחוץ פטור הא תנן מחוסר זמן בגופו או בבעלים שאין הקרבן ראוי אבל לילה אין חסרון בהקרבן לכן דוקא קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור לפי שמחוסר מעשה וכדאמר רבינא ביומא דס"ג, עכ"פ לדעת הראב"ד על שחיטת לילה בחוץ פטור, ומ"מ אם העלהו אח"כ ביום חייב.
ולפי"ז יש לומר דאף דבדין העלאה אין חילוק בין יום ללילה מ"מ מה דרבי קרא לחייב במוקטרי חוץ שהעלם בחוץ דריש בגמ' בזבחים דף ק"ז מואליהם תאמר או מהבאה הבאה ושתי הדרשות הם לומר דקרא דחיוב העלאה קאי גם על תחלת הפרשה דהוא בשחיטת חוץ, ולכן לא ידעינן מקרא אלא היכי דשחט בחוץ באופן דחייב על שחיטתו דבזה גילתה תורה דחייב אח"כ גם על העלאתו אף שהעלה דבר פסול וכדסבר ר' יוסי מטעם זה שהוא פטור, אבל היכי דשחט בחוץ בלילה דסובר הראב"ד דפטור על שחיטתו יקשה מנ"ל להגמ' דחייב אח"כ על העלאתו ולכן סובר הראב"ד דטעמא דחייבה תורה על העלאה אף שאינו ראוי לבוא לפנים הוא משום דאמרינן דנצטרפו המעשים והחיובים וכששחט בחוץ והעלה בחוץ חייב על שניהם כיון שמתחלה שניהם היו ראויים לבוא לפתח אהל מועד לשחוט ולהעלות, ולכן אפי' אם שחט בלילה בחוץ דפטור כיון דבאותה שעה לא הי' ראוי לשחוט בפנים מ"מ אם העלה אח"כ ביום בחוץ חשבינן לשחיטה והעלאה לחדא מילתא וחייב על ההעלאה כמו שבאותה שעה הי' שוחט ומעלה וכיון דבאותה שעה ראוי לשחיטה והעלאה לכן אף דעל השחיטה ששחט בלילה פטור אבל על העלאה שהעלה ביום חייב דמה שנפסל אינו מגרע כמש"כ הראב"ד אבל כשהעלה משחיטת לילה בלילה כיון דבאותה שעה אינו ראוי לשחוט בפנים אין לההעלאה למה להצטרף כיון דבאותה שעה שהעלה אינו ראוי להתחייב משום שחיטה וממילא אינו ראוי עכשיו גם להעלאה בלא שחיטה כיון דעיקר חיוב ההעלאה הוא משום דהוי צירוף לשחיטה וכיון דבאותה שעה אינו ראוי לשחיטה בפנים לכן אינו חייב גם על ההעלאה בלילה, אבל אם שחט בפנים ביום והעלה אח"כ בחוץ בלילה ודאי חייב כיון דבאותה שעה ראוי ממש להעלאה בפנים.
-מלואים והשמטות-
מה שהשבתי לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה מרדכי אילן שליט"א
הנה כתב לי ידידי הערות על ספרי ובתוכם חדושים נעלים אשר מהם באו בספרו המצויין תורת הקודש, אבל אכתוב כאן רק למה שנוגע ישר למש"כ בספרי.
בפי"ח הל' י"ז במש"כ בשיטת הראב"ד הפוטר בשחט בלילה בחוץ והעלה בלילה דהוי כמו שנשחטו קודם פתיחת דלתות היכל כתב דלפי"ז בזה"ז דליכא חסרון דפתיחת דלתות היכל כמש"כ הרשב"א בשבועות דט"ז דמשום זה מקריבין אע"פ שאין בית א"כ יהי' חייב בשוחט והעלה בלילה, ואף לפימש"כ בפי"ט דשיטת הרמב"ם דשוחט בזה"ז בחוץ פטור ורק בהעלאה חייב עכ"פ יתחייב בשוחט בלילה בהעלאה וכתב דאולי לפי"מ דסובר הראב"ד בהל' ביה"ב פ"ו דלא קידשה לעיל יהי' פטור בזה"ז לגמרי, וכתב דמה שלא השיגו כאן בדין העלאה בזה"ז י"ל דסמך על מה שהשיגו בהל' ביה"ב, נראה דקשה לומר כן כיון דהוא פלוגתא דר' יוחנן ור"ל בזבחים דף ק"ז בדין המעלה בזה"ז, איברא דקשה דהא אינו ראוי לפתח אוהל מועד, והתוס' בזבחים דף ס' ע"ב בד"ה מאי קסבר הקשו בסוף דבריהם דמנ"ל לגמ' דר' יוחנן סבר קדשה לע"ל דילמא משום דאין אחריה היתר, וכתבו משום דאינו ראוי לפתח אוהל מועד דנדחו לגמרי, אבל אי קדשה לא נדחו דיכול לבנות מזבח במקומו ויקריב עליו ולפי דברי התוס' יש לומר דסובר הראב"ד דלהלכה נאמר כקושיית התוס' דכיון דקיי"ל דקדושה ראשונה לא קידשה לע"ל וקדושת עזרא הא סובר דאינו אלא על א"י ולא על המקדש, וכמו שכתב בפ"ו מהל' ביה"ב, וצ"ל דהגמ' דזבחים קאי אי קדושה ראשונה קידשה לע"ל, אבל להלכה ע"כ דלא תליא זה בזה וחייב משום דאין אחריה היתר, ומה שכתבו התוס' דאינו ראוי לפתח אוהל מועד אפשר דכמו שכתבו דאפשר לבנות מזבח, כן אפשר לבנות בהמ"ק ולקדשו ומבואר מה שלא השיגו כאן ובעיקר ד' הראב"ד בדין העלה בלילה כתבתי שם דרך ב' משום דלילה אינו מחוסר זמן וכן כתבתי בפי"ט.