אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יח · הלכה יב
השוחט שלמים בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור. שהרי הן מחוסרין מעשה ואח"כ יהיו ראויין ליקרב לפני השם כמו שבארנו.
בזבחים דף ס"א כתב רש"י דדוקא שלמים אם שחטם קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים. דהאי קרא דושחטו בשלמים כתיב. והקשו התוס' דא"כ אמאי אם שחטם בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור הא כיון דבשאר קדשים כשרים, א"כ צריך להיות אם עלו לא ירדו ובמה דאם עלו לא ירדו חייבים עליהם בחוץ. ומדברי הרמב"ם בפ"ה הל' ה' בעיקר דין פסולים וכאן בדין דפטור אם שחטם בחוץ שכתב בשלמים ואף שכתב זה כלשון הגמ' מ"מ אם הי' סובר דכן הוא בכל הקרבנות לא הו"ל לכתוב זה רק על שלמים. אך לפי"מ שכתבו בתוס' שם דאפשר דמי לק"ק ששחטם בדרום דלר' יהודה אם עלו ירדו. וא"כ מיושב לדעת הרמב"ם שפסק בפ"ג מהל' פסוה"מ הל' ז' דאם עלו ירדו. די"ל בדעת רש"י דדוקא שלמים. אלא דעכ"פ יהי' צריך לומר דרבינא דאמר הכי ביומא דף ס"ג אזיל לר' יהודה או לרבה בריש מעילה דסבר דבזה גם ר"ש מודה ולא כרב יוסף והו"ל לרבינא לפרש כיון דאמר השתא דאמר רב חסדא:
אכן לפימש"כ בפ"ח הל' ג' דהרמב"ם אינו סובר דדין פטורא דשחיטת חוץ תליא לגמרי בדין אם עלו לא ירדו כדפירש"י בזבחים דף ק"ט בהא דיליף בברייתא דחייב אם שחט בחוץ פסולים כגון הלן והיוצא וכו' מקרא דלא יביאנו לעשות כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבים עליו. ופי' רש"י והני נמי כיון דאם עלו לא ירדו וכהן נזקק להפך בצינורא או להעלותם לראש המזבח למערכה ראויים ליעשות קרינא ביה. אבל הרמב"ם כתב בפי"ט הל' ז' קדשים פסולים שהי' פסולם בקודש אם העלה מהם בחוץ חייב כיצד כגון הלן והיוצא וכו' שנאמר לעשות אותו לה' כל הנעשה לה' חייבים עליו ואלו נעשו לשם. ומוכח מדבריו דאינו מפרש כפירש"י דדרשינן מלעשות כיון דראויים ליעשות היינו דיש אפשרות שיהיו צריכים ליעשות. אבל הרמב"ם מפרש דמלעשות דרשינן דכיון שפסולן בקודש. וכבר הותחל בהם עשיה לה' אסור לעשותם בחוץ. ואף דקרא כתיב לא יביאנו לעשות. מ"מ דריש תנא דבמה דהותחל בהם עשיה אף דעכשיו אין מצוה להעלותם מ"מ חייב על העלאתם וא"כ לא שייך זה אלא לאחר שחיטה כמו בלן ויוצא וכל הני דתניא שם שכבר נעשו לשם. אבל לחייב על שחיטתם לא נוכל ללמוד מקרא דלעשות לפי' הרמב"ם, לכן אף דלא ילפינן מקרא דושחטו אלא על שלמים ונאמר דאם עלו לא ירדו מ"מ אין חייבים על שחיטתם בחוץ כשדלתות ההיכל נעולים:
-מלואים והשמטות-
מה שהשבתי לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה מרדכי אילן שליט"א
הנה כתב לי ידידי הערות על ספרי ובתוכם חדושים נעלים אשר מהם באו בספרו המצויין תורת הקודש, אבל אכתוב כאן רק למה שנוגע ישר למש"כ בספרי.
בפי"ח הל' י"ב כתבתי בד' הרמב"ם דשוחט שלמים בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל דפטור, והבאתי דרש"י כתב דדוקא שלמים, וכתבו התוס' דכיון דבשאר קדשים כשרים א"כ צריך להיות אם עלו לא ירדו ואמאי פטור כששחטם בחוץ, וכתבתי דהרמב"ם כתב ג"כ דוקא שלמים וכתבתי שם וז"ל אך לפימש"כ בתוס' שם דאפשר דמי לק"ק ששחטם בדרום דלר' יהודה אם עלו ירדו, וא"כ מיושב לדעת הרמב"ם שפסק בפ"ג מהל' פסוה"מ דאם עלו ירדו עכ"ל, ותמה על זה דהרמב"ם פסק דשחיטת דרום אם עלה לא ירד, והנה ודאי הוא תימה אבל באמת אין כאן מקום טעות, שבעצמי הארכתי שם לבאר דעת הרמב"ם במה שפוסק דאם עלה לא ירד, לכן הוא ודאי ט"ס ונשמטו שתי תיבות ומקודם צ"ל וא"כ "אינו" מיושב ואח"כ צ"ל אם עלה "לא" ירד, וזהו כונת הדברים שלהתוס' שכתבו כן אינו מיושב אלא לפירש"י, וזהו שסיימתי די"ל בדעת רש"י דדוקא שלמים וחסר וצ"ל "רק" די"ל, וכתבתי ע"ז עוד אלא דעכ"פ וכו', והיינו אם נתרץ כן לדברי רש"י הי' לו לרבינא לפרש וכמש"כ שם.
עוד כתב ומה שחידש ע"פ לשון הרמב"ם כל הנעשה לשם, ודלא כדעת רש"י שכתב דתלוי בראוי לעשות והיינו בדין אם עלו לא ירדו וכהן נזקק להפך בצינורה, וכתב ע"ז תמוה מבכורות ט"ז א' דרב הונא אמר דשוחט בע"מ בחוץ בדוקין שבעין לר"ע חייב דאם עלו לא ירדו, וכתב עוד דמזה קשה על מש"כ בפ"ה מהלכ' איסו"מ הל' ז' לענין חטאת הגזולה, וכתב עוד דבעיקר דברי כתבו כעין זה התוס' בזבחים דף נ"ט ע"ב בסוף ד"ה עד שלא נבנה דהברייתא דזבחים דף ק"ט אינו אלא בהעלאה ולא בשחיטה, וממילא מיושב ג"כ מש"כ בהל' איסו"מ דהתם ג"כ בשחיטה, אח"כ הביא מה שכתב האו"ש בפ' זה בהל' י' דר"ח דיומא חולק על ר"ה דבכורות, ולכאורה קשה לומר כדבריו דהא לא ר"ח אמר שם כן אלא רבינא אליבא דר"ח, אבל לד' התוס' שחילקו בין שחיטה להעלאה, ור"ע בבכורות הא אמר כן בשחיטה, וע"כ דסוברים דרבינא לא סבר כר"ה.
ומה שרצה לחלק בין שוחט קודם פתיחת דלתות ההיכל שכתבו התוס' דאין השחיטה כהלכה, ובין שוחט בע"מ דהשחיטה כהלכתה לא מסתבר לומר כן, דעיקר החילוק של התוס' הוא בין שחיטה להעלאה דסוברים דבשחיטה לא מהני מה דאח"כ יהי' בהעלאה אם עלו לא ירדו, דעכ"פ עכשיו אינו מתקבל בפנים ומה שכתב דלפמש"כ בדעת הרמב"ם דהעיקר תלוי אם נעשה מקודם לשם דבמה אחלק בין שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל ובין הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, וכתב דבגע' הגירסא שנתנן אבל הצ"ק מגיה ששחטן וכן הוא בתו"כ, הנה זה פשוט דזה קאי על העלאה בין בגמ' בברייתא דמתחלת אשר יעלה עולה או זבח בין בתו"כ דהוא ג"כ על פרשת העלאה ולא על פרשת שחיטה הקודמת, וא"כ פשוט דשלמים ששחטן אנו דנין בדין חיוב על השחיטה בחוץ, וכאן אנו דנין על חיוב בהעלאה, וכן הוא בד' הרמב"ם בפי"ט הל' ז' שבניתי יסוד מדבריו מיירי בהעלאה.