אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ו

הלכה ד

הולך ומדיחן במים שנאמר והקרב והכרעים ירחץ במים לא ביין ולא במזוג ולא בשאר משקין וכל המימות כשרין.
כתב המל"מ דבגמ' אמרינן מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה, ונראה דהרמב"ם אינו מפרש כפירש"י דממעטינן מי כיור משום דיש להם שם לווי דאטו מי כיור כתיב בתורה, ואף שהתוס' כתבו דכך שמן בשעת מתן תורה מ"מ קשה דהא המים לא נשתנו בשביל זה שהם בכיור ואיזה דמיון הוא למה דממעטינן אזוב יווני משום דכתיב סתם אזוב דהתם המין אזוב הוא אחר ובגמ' איתא שם דפריך על ר"ל דאמר מי מקוה כשרים למי כיור ופריך למימרא דלא מים חיים נינהו והתניא במים ולא ביין במים ולא במזוג, במים לרבות שאר מים ק"ו למי כיור לאו דמים חיים נינהו, לא דקדישי, ופריך וקדישי מעליותא היא והא תנא דבי שמואל מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור שיש להם שם לווי אלא לאו דראויין למי כיור אלמא מים חיים נינהו ומשני תנאי היא, והנה בפשטות הסוגיא באמת משמע דמי כיור פסולים להדחת האימורים והאברים, אבל הוא תימה דבמה נשתנו המים במה שנתקדשו בהכיור.
לכן נראה דכונת הברייתא דבי שמואל הוא רק לומר דכיון דכתיב סתם במים אין שום עדיפות במי כיור על סתם מים, וזהו דאמר מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור שיש להם שם לווי והיינו שאין כונת התורה להדיחן במי כיור דאם הכונה להדיחן במי הכיור לא היה כתיב במים סתם וזהו יצאו מי כיור שיש להם שם לווי והיינו אם הצורך דוקא במי כיור ודאי יש להמים שם לווי ואין לקרותן בשם סתם במים, וזהו דפריך הגמ' במה דבעי לפרושי הא דתניא וק"ו למי כיור משום דקדישי דכיון דתנא דבי שמואל יצאו מי כיור היינו שהתורה אינה מכוונת למי כיור א"כ אין בזה שום הדור אפי' לכתחילה וזהו דפריך וקדישי מעליותא היא והיינו שאין בזה שהם מי כיור צד מעלה, ולפירש"י הוי צריך למיפרך אמאי כשרים מי כיור להדחה, וע"כ דרק ראויים למי כיור ולא מי כיור ממש וכיון דפריך רק דלא מעליותא היא ע"כ דהכונה דאין בהם צד מעלה אבל שפיר כשרים להדחה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה