אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ה · הלכה ט

הלכה ח

אין בכל הקרבנות קרבן שטעון הזיית דם באצבעו אלא חטאת בלבד שנאמר בה וטבל אצבעו בדם. וצריך שיהיה שם דם כדי טבילה לא שיספג אצבעו מדם.
הכ"מ הקשה דמדברי הרמב"ם משמע שהוא שיעור אחד הא דשיעור דם כדי טבילה והא דשלא יספג אצבעו בדם, ובגמ' מבואר להדיא שהוא שני דינים ודין טבילה ילפינן מבדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכד"ט בכלי זה ועירבן ומוטבל ילפינן ולא מספג, ועוד דבגמ' מצריך להו אלמא תרי מילי נינהו, ולכן כתב דתיבת וצריך מושך עצמו ואחר עמו וה"ק וצריך שיהא שם כדי טבילה וכן צריך עוד שלא יספג, והמל"מ כתב ג"כ כדברי הכ"מ דלכאורה משמע מדברי הרמב"ם דאם קבל פחות מכדי הזייה בכלי זה ופחות מכדי הזייה בכלי זה ועירבן ליכא הקפדה ומסוגיית הגמ' מוכח דבשעת קבלה צריך שיהי' בכלי אחד שיעור הזייה אבל אח"כ כתב המל"מ דבדברי הרמב"ם פ"ד הל' ח' שכתב וכל הזבחים שקבל מדמם פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם ע"כ כונתו שקבל שיעור הזייה אלא שקיבל בכלים נפרדים דאי לא קיבל אלא פחות משיעור הזייה פשיטא דלא חזי, ולכן א"צ לדחוק בלשון הרמב"ם כאן כמו שכתב הכ"מ אלא דדין שיהיה בדם שיעור טבילה מעיקרא כתב בפ"ד ודין ולא מספג כתב כאן עכ"ד המל"מ.
והנה המל"מ מבאר בדעת הרמב"ם שאם קיבל פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות בכלי זה ועירבן לא נתקדש הדם וקשה דהא פסק הרמב"ם בפי"ג הל' י"ב דקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש וחוזר ומקדש ומוכח דלא נפסל הקומץ ואם מקדשו בכלי אחד נתקדש איברא דהמל"מ שם עמד על זה ותמה דכיון דבשעת מתן כלי לא נתקדש כי חזר וקידש הו"ל כמו נשפך מצואר בהמה על הרצפה, וכתב דאף שהרמב"ם כתב בפי"א מהל' פסוה"מ הל' ה' דנתפזר הקומץ על הרצפה יחזור ויאספנו כבר כתב הכ"מ שם דהיינו דוקא אם נתפזר אחר שנתנו לכלי שרת עכ"ד, אבל עכ"פ הרי הרמב"ם כתב להדיא גבי קומץ שחלקו בשני כלים דחוזר ומקדש ומוכח דלא נפסל הקומץ, ובפ"ד הל' ח' שכתב דאם קיבל דמן פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם לא כתב דלא מהני מה שיקדש אח"כ מזה הדם ומדם אחר שיקבלם בכלי אחד, ומה שכתב המל"מ דאם לא קיבל אלא פחות מכדי הזייה פשיטא דלא חזי למידי אין ראי' כלל דבאמת אפשר לטבול אצבעו שני פעמים שיטבול אצבעו פעם אחד בהדם שאין בו כדי הזייה ואח"כ פעם ב' בהדם השני ויצטרפו על האצבע ב' הטבילות שיהי' על האצבע דם שיש בו כדי הזייה (וזהו שלא כד' המל"מ דבפחות מכדי הזייה לא שייך טבילה אלא מספג) ולכן צריך לומר דלא נתקדש הדם בעיקר הקבלה.
ולפי"ז מבואר דדין מה דצריך שיהי' דם כדי להזות ודין ולא מספג הם שני דינים דאם אין בדם כדי להזות נלמד מבדם שיהא בדם שיעור טבילה שיהיה ראוי בו להזות ופחות משיעור הזאה לא נתקדש הדם ומוטבל ילפינן ולא מספג, דהא אפשר שיהיה בכלי שיעור דם כדי הזאה אלא שהוא סביב הדופן שצריך לספג, ומבואר דברי הרמב"ם בזה כמו שכתב המל"מ דדין שיהי' בדם שיעור הזייה כבר כתב בפ"ד הל' ז' וכאן כתב רק הך דינא דצריך שיהיה דם כדי טבילה ולא שיספג אצבעו מדם.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה