אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעילה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ז · הלכה ו
וכיצד יעשה כדי להציל החנוני מן החטא עד שיהי' מותר להשתמש בכל המעות, נוטל פרוטה של חולין או כלי כל שהוא ואומר של הקדש בכל מקום שהיא מחוללת על זה ותעשה אותה פרוטה או הכלי הקדש ויותר החנוני להשתמש בכל המעות, וכן פרוטה של הקדש שנתערבה בכל הכיס, או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש מחלל אותה ואח"כ ישתמש בכיס, ואם הוציא ולא חילל לא מעל עד שיוציא את כל הכיס.
וכיצד יעשה וכו' כתב הכ"מ ואם תאמר וליבטל ברובא יש לומר דדבר שיש לו מתירין הוא, א"נ מטבע חשיב ולא בטיל עכ"ל, והנה המל"מ האריך כאן הרבה בזה וכתב דבפשוטו בין הא דדבר שיש לו מתירין לא בטיל, בין הא דמטבע חשיב ולא בטיל הוא רק מדרבנן, ובדברי הרמב"ם מפורש דאם הוציא כל הכיס מעל, והביא מד' התוס' סוף מעילה על הך מתני' דנפלה פרוטה של הקדש בכיס שכתבו דהא דדשיל"מ לא בטיל הוא מדרבנן, ותירצו דמטבע חשיב ולא בטיל, ומוכח דסוברים דזהו מדאורייתא, אבל המל"מ כתב דנראה דמטבע חשיב ולא בטיל הוא ג"כ דרבנן דלא גרע מדבר שדרכו לימנות, וכן הביא מד' הרשב"א בתוה"ב שכל הדברים שאין להם ביטול הוא רק מדרבנן.
אכן בעיקר הקושיא דליבטיל הפרוטה לא אדע דהא זהו גמ' מפורשת בביצה דף ל"ח בהא דפריך וליבטל מים ומלח לגבי עיסה, ואמר ע"ז אביי בסוף הסוגיא מי קא מדמית איסורא לממונא איסורא בטיל ממונא לא בטיל, ופירש"י ממונא לא בטיל להיות קנוי ממון המועט לבעליו של מרובה, ולא קאמרינן דליפקע רוב ממונא אצד חברתה להפסיד, אלא איסור תחומין שיש לו בה הוא דקשיא לן דליבטל, ומבואר דיש נ"מ בין דין מעילה ובין שאר איסורין, דבמעילה הדין מעילה הוא משום שנהנה מממון הקדש, וממון הקדש לא נתבטל כמו שלא מתבטל ממון הדיוט, וגבי איסורין משכחת לה שאנו צריכין לדון בדין מטבע חשיב כמו אם יתערבו מעות של שכר שבת בתוך מעותיו, או אם יתערבו מעות שמכר בהן פירות שביעית ואסורין מדין דמי שביעית, אבל לגבי דין ממון של הקדש עיקר הממון לא בטיל, וכל מקום שהממון מונח הרי הוא של הקדש, ולכן שפיר אם הוציא כל הכיס מעל.