אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעילה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ז · הלכה ב

הלכה א

בד"א כשהיו החתיכות מקדשי בדק הבית אבל אם היו בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה. ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר.
השגת הראב"ד אבל אם היו בשר עולה, א"א תוספתא היא במעילה ויפה פירש, עוד אומר בה גם אני מפני שהעולה אינה נעשית חתיכות אלא מנתחה אברים אברים כדאיתא בתמיד וכדתנן בשקלים בשר שנמצא בעזרה אברים עולה וחתיכות חטאת, הילכך אלו שראו אותן חתיכות היה להם לטעות של חטאת הם וכאנוסים דמו דלא הוי להו לשיולי, אבל האוכל חייב שהוא נהנה, וראוי לסמוך עליו.
שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה. הכ"מ לא ביאר איזה איסור אחר יש כאן ובפשוטו הוא דבמעילה איכא לאו דכליל תהי' לא תאכל, אבל קשה דבפי"א מהל' מעה"ק הל' א' כתב דאוכל כזית מבשר העולה לוקה משום לא תוכל לאכול בשעריך. וכבר הקשה שם הלח"מ למה לא כתב דלוקה גם משום לאו דכליל תהי' לא תאכל, דכן מפורש בגמ' במכות דף י"ז ונשאר בצ"ע, וכתבתי שם דכיון שכתב אח"כ בהל' ג' וכן האוכל כזית מכל האימורין לוקה, שהאימורין כליל למזבח ככל העולה, והרי נאמר במנחת כהנים כליל תהי' לא תאכל כל שהוא כליל למזבח אכילתו בל"ת ולוקין עליו, ומבואר דסובר דלאו דלא תוכל לאכול בשעריך דתניא דלוקין עליו באכילת עולה הוא לאו אחד כמו לאו דכליל תהי', והוא בגדר כפילות הלאוין שביאר הרמב"ם בסה"מ שורש ט' שאין לוקין אלא על לאו אחד, וגם לא נמנה במנין אלא אחד, וכיון שכתב הרמב"ם כאן פ"א דאזהרה של מעילה הוא מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך, וכיון דמוכח מדבריו בהל' מעה"ק דלאו דכליל תהי' ולאו דלא תוכל שהוא אזהרה למעילה הוא לאו אחד, והוא בגדר כפילות הלאוין, א"כ איזה איסור אחר יש כאן באוכל עולה שנאמר דמשום זה אין כאן הדין דבמעילה יש שליח לד"ע.
והנה יש מקום לומר דאף שאין לוקין יותר ע"י כפילות הלאוין, מ"מ כיון דאמרו חכמים בכפילות הלאוין עובר משום כך וכך לאוין כמו שהביא שם הרמב"ם בסה"מ אלא דמ"מ אין נמנין הכפלים במנין, אבל לדין שליח אם בלאו אחד לא גלי קרא דיש בזה שליח לדבר עבירה, נחשב בזה הכפל לעבירה מיוחדת שלא יתקיים בזה שליחות ונאמר בזה אשלד"ע, ולכן כאן דעיקר אזהרת מעילה נלמד מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך סובר הרמב"ם דמשום קרא דכליל תהי' הוי איסור אחר לבד אזהרת מעילה ואמרינן בזה אשלד"ע, אבל דבר זה אינו ברור אצלי בסברא כיון שכתב הרמב"ם דלאוין הכפולים, וכן מצות הכפולות אינם אלא לחוזק.
ונראה דהנה עיקר דין זה דבמעילה יש שלד"ע ילפינן חטא חטא מתרומה בקדושין דף מ"ג ע"ב, ולפימש"כ בפ' ה' הל' ה' גבי דין מעילה במחובר שבארנו שם דאף דליכא במחובר מעילה גמורה להתחייב חומש ואשם, אבל קרן צריך לשלם וכמו דחייב לשלם קרן במזיד אף דקרא כתיב וחטאה בשגגה, וכמו דרבי קרא לשלם בפחות משו"פ ומ"מ אינו משלם אלא קרן דאין זה עיקר דין מעילה להתחייב בחומש ואשם, ולכן נוכל לומר דבזה באמת איכא נ"מ בין הלאו דלא תוכל לאכול בשעריך, ובין הלאו דכליל תהי' לא תאכל, דבפ"א הל' ג' במה שכתב הרמב"ם דהנהנה בזדון לוקה, וכתב הלח"מ דהוא מדר' אבהו דלא תאכל הוא גם איסור הנאה, וכבר הקשה המל"מ דהא בכל איסורי אכילה שהם אסורים בהנאה סובר הרמב"ם דאין לוקין על הנאה, והבאתי שם מה שכתבתי בפי"א מהל' מעה"ק עפ"י ד' הרמב"ם בסה"מ דהיכי דאיכא עונש מפורש ילפינן אזהרה היכי דלא כתיב מפורש אלא מק"ו או משאר למודים, וכאן במעילה כיון דכתיב וחטאה בשגגה דחייב ע"ז חומש ואשם, א"כ גלי קרא נמי דהוי חטא, ולכן לוקה בהנאה ממה דאיתרבי מלאו דאכילה איסור הנאה.
ועכשיו מבואר דכיון שכתב הרמב"ם בפ"א דהנאת מעילה הוא מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך, א"כ עיקר מעילה הוא מלאו דלא תוכל, ולכן לא אמרינן דבהנאת מעילה איכא נמי לאו דכליל תהי' לא תאכל, דעיקר לא תאכל הוא על איסור אכילה, וכיון דבלאו דכליל תהי' אין בו משום אזהרת מעילה, א"כ לא נוכל ללמוד בלאו זה מגז"ש דחטא חטא מתרומה דיש בלאו זה שלד"ע דלא נלמד אלא במעילה, ולכן כתב הרמב"ם דבאוכל עולה יש איסור אחר לבד איסור מעילה, והיינו לאו דכליל תהי'.
אמנם לפימש"כ איכא נ"מ דעל אכילת עולה אם יתרו בו משום כליל תהי' לא תאכל יהי' חייב מלקות, אבל אם יתרו בו על הנאת עולה משום לאו דכליל תהי' לא יתחייב, וא"כ איכא נ"מ בין הלאוין, ולכאורה יתחייב משום זה גם אוכל העולה משום ב' לאוין, מ"מ יש לומר דכיון דבאכילת עולה ליכא נ"מ לכן לגבי איסור אכילה אינה אלא כפילות.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה