אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק י · הלכה ה

הלכה ב

במה דברים אמורים באנס שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו אבל הגוזל והוחזק בגזלן ואח"כ לקח שדה שגזל אין המוכר צריך למסור מודעא כמו שביארנו בהלכות גזילה.
הכ"מ הביא כאן מה שהשיג הראב"ד על הלכה זו בה' גזילה דהא מפורש בסוגיא בב"ב דף מ"ז דר"ה דאמר תלויה וזבין זביניה זביני פליג על רב ביבי דאמר דאפי' נתן הגזלן מעות לא קנה, ושם לא תי' הכ"מ וכאן כתב לתרץ דהרמב"ם סובר דר"ה באמת אינו חולק על רב ביבי ומחלק בין גזלן לאנס, אלא רב המנונא דאותיב לר"ה מסיקריקון לא סבר לחלק מגזלן לאנס וגמ' אהדר ליה לשיטתיה דר"ה לא ס"ל דרב ביבי, עוד תי' דאפי' נימא דר"ה פליג וסבר דבכל גווני זביניה זביני אפי' בגזלן אבל לדידן קיי"ל כרב ביבי, דאמר משמיה דר"נ דהלכתא כוותיה בדיני וכיון דקיי"ל נמי כר"ה דתליוה וזבין זביניה זביני ע"כ מחלקינן בין גזלן לאנס, והנה תירוצו הראשון ודאי לא מסתבר לומר דאנן ידעינן טפי מרב המנונא ומסוגיית הגמ' דלא מחלקי בין גזלן לאנס, אך תירוצו הב' היה מיושב אם היינו אומרים דבסתם לשון תליוה וזבין זביניה זביני משמע בכל גווני אפי' בגזלן, אבל לבד דלא משמע כן, דבלשון זה משמע רק דעכשיו קנה השדה, לבד זה הא מסיק בגמ' אמר רבא הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני וכלישנא דרב הונא, וא"כ מוכח נמי דבכל גווני. והנה בפ"ט מה' גזילה הארכתי בזה ואביא כאן רק עיקר ביאורי ליישב דעת הרמב"ם.
והנראה בזה דהרמב"ם סובר דזה ודאי דמה דאמר רב נחמן בשם רב הונא דגזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה דהוא בכל גוונא דדוחק הוא לפרש כפי' התוס' דרב הונא מיירי באמרו בפנינו הודה ולא באמרו בפנינו מנה לו דא"כ לא הוי ליה למסתם ולומר דאין ראייתו ראיה כיון דמשכחת לה דראייתו ראיה, וכיון דרב הונא בעצמו סבר דתלוה וזבין זביניה זביני, ע"כ אנו צריכין לחלק בין אנס לגזלן, ומה דפריך הגמ' מדרב ביבי אדרב הונא הוא משום דצריך לבאר עיקר הבנת דברי הרמב"ם במה שחלק בין גזלן לאנס דאם נאמר דעיקר החלוק הוא דגזלן כיון שכבר נגזל ממנו הקרקע לא גמר ומקנה ודוקא באנס שהיא עתה ברשותו א"כ גם בלקח מסיקריקין וחזר ולקח מבעה"ב לא מהני נתן מעות, אבל יותר נראה דדוקא בגזלן דכיון שכבר גזל ממנו הקרקע דאף דהקרקע אינה נגזלת מ"מ בפועל אינה תחת רשותו ואינו רוצה להחזירה לו אלא שאנסו למכרה לו, א"כ כשמכרה לו מאונס ולקח דמים אינו אלא שהציל הדמים, אבל לא גמר ומקנה כלל כיון שכבר היא גזולה ואין זה מעשה מכירה, משא"כ בלקח מסיקרוקין וחזר ולקח מבעה"ב כיון דהלוקח אינו גזלן ויחזיר לו בדיינים, א"כ אפי' אם מכר לו מיראת הסיקריקין הוי מעשה מכירה, כיון שלקח מעות מהלוקח שאינו מחזיק הקרקע בגזל.
והנה מדברי הרמב"ם מוכח כהסבר האחרון דהא כתב ואין דין הגזלן כדין האונס את חברו ותלה אותו עד שימכור לו, שזה האנס אינו רוצה לגזול ולא גזלו עדיין כלום, ומוכח דלא רק בשביל שכבר גזלו ממנו הקרקע אלא בשביל שהאנס אינו רוצה לגזול וכיון שהלוקח מן הסיקריקין ג"כ אינו רוצה לגזול שפיר הוי מעשה מכירה בלקיחת הדמים.
ולפי"ז קשה דכיון שהוכחנו לדעת הרמב"ם דלרב הונא דסבר תליוה וזבין זביניה זביני, וכאן אמר בסתמא דגזלן שהביא ראיה אין ראיתו ראיה דמשמע אפי' הביא עדים שבפניהם מנה לו מוכרחים אנו לחלק בין גזלן ואנס, א"כ קשה בהא דאמר הגמ' מאי קמ"ל תנינא וכו' לאפוקי מדרב וכו' דהא לקח מסיקריקין דינו כדין אנס ומהני ביה ראיה שבפניהם מנה, וא"א לומר דע"ז קאי מה דאמר רב הונא גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה, ולכן צ"ל דכל מה דאמר שם מאי קמ"ל תנינא וכו' לאפוקי וכו' הכל מדברי ר"נ והכי משמע דאם הוא מדברי הגמ' הו"ל להמתין עד סוף דבריו של ר"נ והו"ל לסיים מקודם מה דרב ביבי מסיים משמיה דר"נ, אלא דהכל הוא מדברי ר"נ דאמר אמר לי הונא, ובאמת ר"נ לא סבר כהא דאידך דר"ה דתליוה וזבין ולכן אינו מחלק בין גזלן לסיקריקין, ולכן ע"ז שפיר רב ביבי מסיים משמיה דר"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א שאמרו עדים בפנינו מנה לו דגם בלקח מסיקריקון ואמרו עדים בפנינו מנה לו לא קנה דלית ליה תליוה וזבין זביניה זביני, ולפימש"כ הוי מצי הגמ' להקשות מתחלת דברי ר"נ, אלא דאינו מפורש להדיא בדברי ר"נ דמיירי אפי' באמרו עדים בפנינו מנה לו, ולכן פריך מרב ביבי דאמר בד"א וכו' וקאי גם על לקח מסיקריקין כדאמר מעיקרא להדיא ומוכח דלא סבר תליוה וזבין זביניה זביני.
ולכן ע"כ מוכרח דר"נ לפי"מ דמסיים רב ביבי ורב הונא פליגי ור"נ לית ליה כרב הונא אבל להלכה דקיי"ל כר"ה כדפסיק רבא הלכתא ובהא דאמר ר"ה גזלן שהביא ראיה אין ראיתו ראיה ודאי הוא בכל גוונא אפי' באמרו עדים בפנינו מנה לו, וע"כ אנו צריכין לחלק בין גזלן לאנס ור"ה לא קמ"ל כלל לדינא דסיקריקין דמתני' דסיקריקין ע"כ לא מיירי באמרו עדים בפנינו מנה לו, וכדאמר רב להדיא ל"ש אלא דאמר לו לך חזק וקני ופליג אשמואל בשטר אבל לא מיירי בנתינת כסף כיון דאית לן תליוה וזבין זביניה זביני, וע"כ דהא דאמר ר"ה גזלן שהביא ראיה אין ראיתו ראיה דהוא בכל גווני אפי' באמרו בפנינו מנה, לא קמ"ל מידי בדין סיקריקין ורק ר"נ הוא דאמר הכי, ולא תקשי מאי קמ"ל תנינא דזה גופא קמ"ל דאפי' באמרו בפנינו מנה לו לא קנה שאין דין הגזלן כדין האנס וכמש"כ הרמב"ם. ומיושב קושית התוס' ד"ה רב ביבי.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה