אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ה

הלכה ב

נתן לו ל' איסר של נחשת בדינר של כסף נקנה הדינר של כסף וחייב ליתן לו כמו שפסק עמו אם דינר חדש חדש אם ישן ישן, אבל אם נתן לו דינר של כסף בל' איסר לא קנה עד שיקח האיסרות של נחשת וכל א' מהן יכול לחזור בו.
ואם ישן ישן, הקצוה"ח בסי' ר"ג ס"ק ד' הביא דברי הנמוק"י שכתב ודכותה במטלטלין מי שמשך חפץ מחבירו והתנה ליתן לו כור חטים חדשים חייב ליתן לו כמה שפסק, והקשה ע"ז בשם אחיו ממש"כ הר"ן בע"ז פ' השוכר, שהשוכר את הפועל והתנה ליתן לו בשכרו כור חטים זה או אפי' כור חטים סתם אינו חייב ליתן לו חטים אלא מעות, וכתב בזה הקצוה"ח דדין הזהב קונה את הכסף דאמרינן הזהב מחייב היינו דאם קנה חפץ במעות ומשך החפץ נתחייב במעות כמו שהתנה, אבל לקח המעות לא קנה החפץ וגם לא נתחייב אלא למי שפרע, ומש"ה בשוכר את הפועל והתנה ליתן כור חטים לא נתחייב דמלאכת הפועל אינו אלא כמו נתינת מעות ע"ש שהאריך בזה.
ולענ"ד דברי הקצוה"ח אינם נכונים דמה דזהב מחייב וכסף אינו מחייב אין ע"ז מקרא מיוחד אלא דהוא פשוט בסברא דכיון שקנה הלוקח החפץ וקצבו במחירו דינר מכיון שמשך החפץ וקנהו ע"כ נתחייב בהדינר, ולזה אמרינן עוד דנתחייב כמו שהתנה, דאם התנה ליתן חדש חייב ליתן חדש, ומה שאם לקח המוכר הדינר לא נתחייב בהחפץ היינו משום דמטבע כיון שהוא קצוב א"א להתחייב עבורו יותר ממה שהוא שוה שאין בו דרך שומא לשום אותו ביותר מדינר, ורק דרך קנין יש לו מדאורייתא ומדרבנן כיון שאין קונין בכסף גם התחייבות בחפץ אין כאן, וא"כ בשוכר את הפועל והתנה ליתן כור חטים כיון דשכירות פעולה יש בה דרך שומא ואפשר להתחייב בעד הפעולה כמה שהתנה, א"כ למה לא יתחייב כמו שהתנה ואם התנה ליתן חדש למה לא יתחייב חדש.
ובעיקר קושייתו נראה דמה שכתב הר"ן דאינו חייב ליתן לו חטים אלא מעות זהו מהך טעמא גופא דמה שמחויב ליתן בלוקח חפץ כמו שהתנה ואם התנה חדש צריך ליתן לו חדש היינו משום שכן שמו והעלו מחירו של החפץ לדינר חדש, ובשוכר את הפועל והתנה ליתן בשכרו כור חטים ודאי ג"כ חייב ליתן כמו שהתנה אלא דלא נתחייב על דבר מסויים וכיון שנותן לו מעות שויים של כור חטים מקיים בזה תנאי וחיובו דמה לי הן מה לי דמיהן כיון דמה שמחויב ליתן כור חטים אינו משום שנתחייב בדבר מסויים אלא משום שמחוייב כמו שהתנה, והנמוק"י שכתב בקונה חפץ מחבירו והתנה ליתן חטים חדשים מחויב ליתן כמו שהתנה היינו שאינו יכול לפטור א"ע בחטים ישנים, אבל במעות ודאי יכול לפטור את עצמו, וכה"ג בדינר חדש אם מצוי לקנות דינר חדש בעד דינר ישן ומעה, בודאי יכול ליתן לו דינר ישן ומעה, שאפשר למצוא בדמיהם דינר חדש ומה לי הן מה לי דמיהן אלא משום דדינר חדש ודינר ישן קצבה אחד להם, רק דיש שמקפידין על חדש לכן אשמעינן שמחוייב ליתן לו כמו שהתנה ואינו יכול לפטור א"ע בדינר ישן, ונמצא דאין שום חילוק מדברי הנמוק"י לדברי הר"ן, והנמוק"י משמיענו דצריך ליתן כמו שהתנה, והר"נ משמיענו דבדמים יכול לפטור א"ע מכל מה שהתנה ליתן משום דמה לי הן מה לי דמיהן והרי שלם לו כמו שהתנה, אח"כ ראיתי שהנתיבות עמד על ד' הקצוה"ח וכתב בזה באופן אחר והמעיין יראה שדברי נכונים בעז"ה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה