אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה ב

פרק ו

לשונות של זהב ושל כסף הרי הן כעששיות של ברזל או של נחושת והכל כשאר המטלטלין הן ונקנין בקנין וקונין זה את זה בהחלפה כמו שביארנו אבל המטבעות של כסף או דינרים של זהב או המעות של נחושת הרי הן כולן דמים נגד שאר המטלטלין, והנותן את אחד מהן דמי המטלטלין לא קנה עד שימשוך או יגביה כמו שביארנו ואין אחד מהם נקנה בקנין ולא נעשה קנין.
הלח"מ מסתפק כאן בדברי הרמב"ם וכתב וז"ל, אע"פ שלשון רבינו ז"ל משמע דהרי הן כמטלטלין לכל דבר וקונין בהם דרך קנין סודר מ"מ מדברי ה"ה משמע דהוו כפירי וכו' לכ"נ לומר דהך כשאר מטלטלין שכתב כאן אינו מדוייק ולא דימה רבינו ז"ל דבר זה לעששיות ולשאר המטלטלין אלא לומר שנקנין בקנין וקונין זא"ז בהחלפה, א"נ דהך הרי הן כמטלטלין שכתב כאן רבינו מדוייק, ומש"כ למטה בהל' ו' גבי מעות הרעות הרי הן כפירות לכל דבר אינו מדוייק וכו' עכ"ל, ודברי הלח"מ תמוהים מאוד ולא ידעתי למה דחק בדברי הרמב"ם שהם פשוטים וברורים, ולשון והכל כשאר המטלטלין ודאי אינו אלא לענין חליפין שוה בשוה כמש"כ הרמב"ם פרק ה' הלכה א' כל המטלטלין קונין זא"ז כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן, ולא אבין איך עלה על דעת הלח"מ דלשונות של זהב וכסף ועששיות של ברזל הוי כלים, ומה שכתב הרמב"ם בהל' ו' במעות הרעות דהוי כפירות לכל דבר ודאי ג"כ מדוייק, דהרמב"ם אינו סובר דמטבע הוי כלי ועיין מש"כ בפ' ה' הל' ח' וממילא מעות הרעות ודאי אין קונין בהם בק"ס כמו בכלי ואינם אלא כפירות וכשאר מטלטלין, וכמש"כ המ"מ דלשונות של זהב וכסף הוי כדין מעות הרעות, ועיין מש"כ הבעה"מ והרמב"ן במלחמות, ודעת הרמב"ן הוא דמטבע הוי כלי וזהו להרי"ף דסובר דשור ופרה חיים מיקרו כלי, אבל דעת הרמב"ם ברור כמש"כ.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה