אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

-השמטות ומלואים-

דמים שאין מקפידין עליהם הרי הן כשאר מטלטלין וקונין כיצד הרי שחפן מעות בלא משקל ובלא מנין אלא נטלן אכסרה ואמר לו מכור לי פרתך או יין זה באלו ונתן לו הדמים קנה, ואין אחד מהם יכול לחזור בו, שזה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה.
וכתב ע"ז הכ"מ מדברי רש"י משמע שכיון שהמוכר לא ידע כמה הם אע"פ שלוקח ידע כמה הם נקנה מקח ואפשר שגם רבינו סובר כן אלא דאורחא דמילתא נקט, ולכאורה לא הבנתי מה שייך אורחא דמילתא כיון דהוא דבר שאינו מצוי ולמה הוא אורחא דמילתא יותר באופן זה מבאופן שהלוקח ידע ומ"מ אומר למוכר שימכור לו במלא חפניו מעות אלו, אכן כונתו דזהו כמו גורל שכמה שימצא יהי' בדמי המקח ויתכן שיהי' לטובת הלוקח ולטובת המוכר, אבל אם הלוקח יודע כמה שיש בידו ודאי לא יתרצה המוכר שבודאי הוא מאנה אותו.
ומ"מ נראה דבדעת הרמב"ם א"א לפרש כן, דהא דייק וכתב הרי שחפן מעות וכו' וכפל דבריו וכתב אלא נטלן אכסרה, ומוכח דדעתו הוא דדוקא שגם הלוקח לא ידע, ובלשון הטור שכן כתב גם המחבר הרי שהיו בידו מעות בלא משקל ובלא מנין אפשר לפרש כן דהך בלא משקל ובלא מנין היינו שבשעת המכר לא שקלו ולא מנו והמוכר לא ידע, אבל בדברי הרמב"ם שדייק לכתוב שנטלן אכסרה א"א לפרש כן.
ובטעמא דמילתא נראה דכיון שכשם שתיקנו משיכה במוכרים כך תיקנו משיכה בלקוחות, לכן צריך שיהי' דבר שאינו מצוי גם להלוקח ואף שאם הוא דבר שאינו מצוי מצד המוכר ממילא הוא דבר שאינו מצוי מצד הלוקח, מ"מ יש לומר דהא מעיקרא אמר רב הונא דכיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי, ואח"כ פריך בגמ' לימא סבר רב הונא מטבע נעשה חליפין ומשני משום דהוי מילתא דלא שכיחא, וכתבו התוס' ומיירי בתורת דמים, ולעיל ה"פ והני דמים כיון דלא שכיחי כחליפין דמו, אבל יש לומר דהרמב"ם מפרש דצריך שני הטעמים דאם הי' לזה גדר מעות לא הי' קונה בלי משיכה, ועיקר טעמא הוא משום דיש לזה גדר מטלטלין דהא כתב כן בלשונו דמים שאין מקפידין עליהם הרי הן כשאר מטלטלין וקונין ולמה לו להזכיר שאר מטלטלין, וע"כ שיהי' בזה גדר כל המטלטלין קונין זה את זה, אבל אם הי' לזה גדר מעות לבד אפי' אם יצוייר שיהי' באיזה אופן דלא שכיחא לא מהני, והגמ' פריך דמה מהני דיש לזה גדר חליפין הא מטבע אינו נעשה חליפין, וע"ז משני דמשום דהוא דבר שאינו מצוי נעשה כדין שאר המטלטלין שהם בתורת דמים וקונין כמו שכתב המ"מ בפ' זה הל' א', ולפי"ז מבואר דצריך שלשניהם יהי' דבר שאינו מצוי שבין אצל הלוקח ובין אצל המוכר יהי' בגדר שאר מטלטלין, אבל אם הלוקח ידע הרי אצלו הם מעות שאינם קונים, ולכן כתב הרמב"ם שגם הלוקח נטלן אכסרה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה