אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

טעון של פירות שהיה מונח בר"ה ומשכו לוקח לרשותו או לסמטא אחר שפסק הדמים קנה, אע"פ שעדיין לא מדד, וכן אם מדדן הלוקח קנה ראשון ראשון בהגבהה.
כתב המ"מ דטעון של פירות זהו מה דאמר בגמ' במתכלי דתומי פי' חבילות שומין שאינם בכלי הא אם היו בכליו של מוכר לא, והיינו דמשיכה בכלי של מוכר לא מהני, והטור והמחבר בחו"מ סי' ר' פסקו דמשיכה מהני בכליו של מוכר, ועיין מה שכתבתי בזה בפ"ג הלכה י"ד שבארתי שיטת הרמב"ם שלא יקשה עליו הראיות שהביאו הראשונים דמהני.
והנה מדברי הרמב"ם שכתב כאן שאם מדדן הלוקח קנה ראשון ראשון בהגבהה, ואח"כ בהלכה ז' כתב דין כור בשלשים דיכול לחזור בו אפי' בסאה אחרונה באופן שמדד המוכר, ומוכח דכאן במדד הלוקח אפי' אמר כור בשלשים קנה ראשון ראשון, וזהו כדעת הרב רבינו יונה שהביא הטור ושכתב ע"ז ולא נהירא, וכן הר"י מיגש בחדושיו כתב ג"כ גבי כור בשלשים דאפי' משכן הלוקח לא קנה ראשון ראשון משום דנעשה כל הכור כמו גוף אחד, וכן כתב הרמ"ה בחדושיו, אבל דעת הרמב"ם מוכח דהוא כדעת הרר"י והב"ח פי' דברי הרר"י דהוא ג"כ מיירי דוקא שלבסוף משך כל הכור, אכן בש"מ מבואר דמתחלה כתב הרר"י כדברי הב"ח ואח"כ כתב ויש לפרש עוד ולומר דכי אמרינן יכול לחזור אפי' בסאה אחרונה דוקא בקניית כלי אבל במשיכה או בקניית רשות ראשון ראשון קנה ולא דמי להא דפ' הזהב גבי חמור בפרה וטלה דמשך הפרה ולא משך הטלה לא קנה, דהתם לפי שאין החמור ראוי ליחלק, אכן אח"כ הביא הש"מ דברי הרשב"א וכתב כדברי הב"ח וכתב ע"ז כן כתב הרב מורי ז"ל, וידוע שהוא הרב רבינו יונה, וצ"ל שהרשב"א קבל ממנו קודם שחבר ספר העליות ושכתב אח"כ כצד השני וכנ"ל.
עכ"פ בדעת הרמב"ם מוכח להדיא דבמשיכה ובהגבהה קנה ראשון ראשון ולפלא שלא העיר הב"י כלל מזה בדעת הרמב"ם.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה