אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה יח

הלכה יד

פשתן כשהוא מחובר לקרקע ויבש שאינו צריך לקרקע ואמר לו יפה לי קרקע כל שהוא וקנה כל מה שעליה כיון שתלש כל שהוא קנה הכל מפני התנאי הזה, אבל אם הקנה לו הפשתן הזה במכר או במתנה לא קנה, אלא מה שתלש שהרי הגביה וכן כל כיוצא בזה.
כתב המ"מ וז"ל ומ"ש קנה מפני התנאי הזה יש לפרש באותה תלישה ובשכר היפוי ההוא קנה קרקע וקנה אגבו כל מה שעליו עכ"ל, ואין כונת המ"מ דקנה לגמרי את הקרקע שהרי לא הקנה לו הקרקע אלא דכונתו דקנה הקרקע בשכירות, וכ' הכ"מ בשם הנמוק"י דכיון שלא קנה אלא מדין שכירות קרקע יש לו להזכיר בפירוש מקום הקרקע שעומד בו הפשתן מושכר לך ביפוי זה דהא בעלמא אשכחן כה"ג ומקומו מושכר לו וכך מטין דברי רבינו, ודבריו תמוהים דאיך כתב שכך מטין דברי רבינו דהא לא הזכיר שצריך שיאמר לו בפירוש שמשכיר לו המקום, ובעיקר הדבר לא ראו המ"מ והכ"מ דברי הר"י מיגש בפירושו שכתב להדיא וז"ל דהו"ל כמו ששכרו ליפות קרקע מכיון שיפה לו הקרקע קנה הפשתן בתורת שכירות עכ"ל, ומוכח דעיקר הפשתן קנה בתורת שכירות עכ"ל, ומוכח דעיקר הפשתן קנה בתורת שכירות ולא ע"י חצר או אגב, וכן מבואר בלשון הרמב"ם בפי' המשנה וז"ל וכבר פי' הגמ' מה שאמר בכאן ותלש ממנה כל שהוא קנה, וזה כשיאמר זכה לי קרקע כל שהוא וקנה כל מה שעליו ולפיכך זה שקנאו הוא כדרך שכירות לפי ששכרו לעבודת זה המקום בדבר ידוע וכשעבד כמו שפסק עמו קנה שכירותו וקנה אותו הדבר הידוע עכ"ל, ומבואר דעיקר הפשתן קנה בשכירות.
אכן טעמו של הנמוק"י דלא ניחא לי' לפרש כן הוא משום דבשכר פעולה א"א לקנות אלא בתורת כסף ולפי"מ דקיי"ל בקדושין דף מ"ח ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וא"א לקדש אשה בשכר פעולה משום דהוי מלוה א"כ לשיטת הסוברים דמלוה לא קני במכר גם בשכר פעולה א"א לקנות אלא דאפי' לשיטת הרמב"ם דמלוה קונה במכר מ"מ עכ"פ לא עדיף מכסף, ובמטלטלין דכסף אינו קונה גם בשכר פעולה א"א לקנות, וזהו בודאי טעמו של המ"מ שהלך ג"כ בדרך הנמוק"י שאין טעמו בשביל מלוה דדעת הרמב"ם דקונה, וא"כ דברי הרמב"ם והר"י מיגש צריך ביאור.
והנראה בזה דהנה שנינו במס' שקלים פ"ד דנותנים מעות הקדש לאומני בה"ב בשכרן דהקדש מתחלל על המלאכה דכתיב ועשו לי מקדש שתהא המלאכה נעשית מן ההקדש, וכתב האבני מלואים בסי' כ"ח ס"ק ט"ז להוכיח מזה כדעת הרמב"ם דמלוה קונה במכר דכיון דבהקדש כסף כתיב ונתן הכסף וקם לו, והרי"ף כתב בפ' הזהב דמה דבהדיוט ד"ת מעות קונות הוא משום דיליף הדיוט מהקדש, וכיון דהקדש מתחלל על המלאכה אחר שכבר נגמר והו"ל מלוה א"כ מהני גם במכר, ואע"ג דר"ע יליף לה מקרא מ"מ כיון דמוכח מקרא דהקדש מתחלל על המלאכה ממילא מוכח דמהני מלוה במקום כסף גם בהדיוט כיון דילפינן הדיוט מהקדש, וכיון דלגבי מכר לשיטת הרמב"ם מהני גם שכר פעולה רק דהקשינו דעכ"פ לענין מטלטלין לא עדיף מכסף אבל לפי"ז מבואר דכיון דעיקר המלאכה הוא ג"כ בת תפיסת קנין כיון דהקדש מתחלל עליו, אלא דכיון דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואחר כל משהו מלאכה נעשה מלוה א"א להתקדש בזה, אבל לענין מכר כיון דהמלוה הוא מדמי המלאכה א"כ הו"ל כמו מכר לו פרה בדמי שור דמהני גם לענין קנין מטלטלין כמו שפסק הרמב"ם בפ"ה ה"ד ועיין מש"כ שם.
אולם לפימש"כ לבאר דברי הירושלמי פ"ג דקדושין הל' ו' דיש חילוק בין קנין כסף ובין קנין חליפין, דבקנין חליפין אינו מגרע דין ישנה לשכירות מתוע"ס משום דחליפין מחליף על עצם המלאכה ולא על חיוב המלאכה, א"כ מבואר שיטת הרמב"ם כאן דזהו מדין כל המטלטלין קונין זא"ז ואין אנו צריכין לדין דמי שור בפרה אלא דהפשתן נקנה בעיקר המלאכה, וממילא לא יהי' ראיה מדין הקדש מתחלל על המלאכה לשיטת הרמב"ם דמלוה קונה במכר ובפ"ז נבאר בעז"ה.
-השמטות ומלואים-
עיין במש"כ בפ"ו הל' ב' ועכשיו נבאר שכתבתי בזה דמסתבר דחליפין שוה בשוה הוא מגדר כסף.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה