אבן האזל על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ב · הלכה יז
יבמה שלא היה לה על בעלה כתובה מפני שהיתה אסורה עליו והרי היא מותרת ליבם כמו שיתבאר אם רצה היבם לייבם מייבם ואין לה עליו כתובה כדרך שלא היה לה על בעלה.
כתב הלח"מ לשון רבינו נראה דאפשר לו לשהות ליבם עם אשתו בלא כתובה וזה א"א כדכתב ה"ה בשם הרשב"מ והרמב"ן, אבל מ"מ לשון רבינו קשה להולמו ע"כ, ונ"ב נראה דשי' הרמב"ם דאפי' מכרה או מחלה לא אמרינן אלא דצריך לכתוב אבל אם לא כתב לא נתחייב מאליו וממילא דבשניה א"צ לכתוב, ואחר העיון מצאתי שכיונתי ב"ה לד' הגר"א ז"ל, אכן בשו"ע סי' קס"ו מוכח דגם אם לא כתב יש לה אם אין לבעל נכסים וצריך לחלק בין אין לו נכסים ובין מחלה וצ"ע, ע"כ.