אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה טז

הלכה ה

אדם ושור שדחפו בהמה או אדם או כלים או בהמת פסוה"מ לבור, והוזק הנדחף בבור, או מת או נשתברו הכלים לענין נזקי אדם או (נזקי) [היזק] בהמה שלשתן חייבין, האדם הדוחף ובעל השור ובעל הבור ומשלשין ביניהן, לענין דמי ולדות וד' דברים אדם חייב ובעל השור ובעל הבור פטורים, לענין כופר ושלשים של עבד בעל השור חייב, ואדם ובעל הבור פטורין, לענין כלים ופסוה"מ, אדם ובעל השור חייבין ובעל הבור פטור.
כתב המ"מ בשם הרשב"א וכן מבואר בתוס' דדוקא אדם שלא בכונה, דבכונה בעל הבור פטור, וכ' המ"מ ע"ז ונכון הוא, אבל באמת א"א לבאר כן דעת הרמב"ם דהתוספות כתבו לפי"ז דד' דברים הוא עם נזק דהא בושת אינו חייב אלא במתכוין, אבל בדברי הרמב"ם מפורש דהוא לבד נזק, ובדף נ"ג כתבו כגון שידע האדם בשעת נפילת חברו וחשיב בכונה מידי דהוי אנתהפך, ותי' התוס' לכאורה אינו מובן דכיון דחשיב בכונה ויש לו דין אדם המזיק בכונה למה חייב בעל הבור וצ"ל דדוקא בדוחף להזיק דלגבי הדוחף לא היה הבור תקלה אז פטור בעל הבור, אבל כשנתהפך להנאתו וממילא נפל השני אז אף שידע שיפול עי"ז מ"מ כבר היה הבור תקלה גם לגבי הדוחף, אבל בדברי הרמב"ם קשה לאוקמי באוקימתא דחוקה כזו, עוד כתבו התוס' בדף נ"ג דלא מיירי שהאדם והשור דחפו ביחד, אלא דרבא אמר דין אדם הדוחף ודין שור הדוחף, אבל הרמב"ם הא כתב להדיא ומשלשין ביניהם.
והנה לכאורה היה אפשר לומר דהרמב"ם סובר כשיטת הרא"ה בש"מ דאף דאם אדם דחף שור לבור פטור בעל הבור אבל כשדחפו אדם ושור חייב בעל הבור כיון שפשע לגבי דחיפת השור, ובתירוצו היה מיושב רק היכי שהיה יכול כל אחד לדחפו, וקשה דהא סתמא קאמר ומשמע דבכל גווני, אלא דיש לומר דגם אם לא היה יכול כ"א לבדו חייב בעל הבור עכ"פ לגבי חלק השור. דהא לגבי השור הוא שפיר שותף במעשה ההיזק, אלא דמ"מ כיון דלגבי האדם פטור בעל הבור. קשה מה שכתב הרמב"ם ומשלשין ביניהם.
ולכן נראה דהרמב"ם אינו סובר עיקר יסודם של התוספות והרשב"א וגם היכי שדחף אדם בכונה. יסבור דחייב בעל הבור דאף דודאי דברי התוס' והרשב"א מבוארים לגבי הדין שיהיה לאדם עם בעל הבור דהאדם לא יוכל לומר שותפא אית לי כיון שהזיק בכונה, אבל אין אנו דנין כאן בין האדם ובעל הבור אלא הניזק תובע את האדם ואת בעל הבור, וכל אחד חייב לשלם אם אין להשני לשלם, ולכן כשבאים שניהם לדין עם הניזק משלם כ"א חצי וכשאדם ושור דחפו משלשים ביניהם, וראיה לזה דלא באנו כאן לחלק ההיזק דאם החלוקה היה על ההיזק קשה דלמה כתב הרמב"ם משלשים ביניהם דהא האדם והשור עשו שניהם פעולת הדחיפה והוזק ע"י הבור. וא"כ כמו דבשור שדחף לבור משלם בעל הבור מחצה, כן היה צריך כאן לשלם מחצה, וע"כ דאין אנו דנים חלוקה על ההיזק אלא על התשלומין משום דכל אחד צריך לשלם, ויש כאן שלשה תשלומין ולכן משלשין ביניהן.
והנה הקצוה"ח בסי' ת"י הקשה על שיטת התוס' והרשב"א דבעל הבור פטור דהא השור ודאי צריך לשלם, דלגבי השור אין נ"מ אם היה אדם בכונה, וא"כ הלא בעל השור טוען אנא שותפא אית לי בעל הבור.
ונראה בטעמם של התוס' והרשב"א דהשור באמת לא ישלם אלא שליש כדין אדם שלא בכונה, אבל האדם כיון דמעיקר הדין צריך לשלם כולו רק דיש לו השור לשותף וכיון דהשור אינו משלם אלא שליש, ישלם האדם שני שלישים, אבל זה מיושב אם החלוקה היא על בעלי עשיית ההיזק ולא חלוקה על תשלומין כמו שכתבתי לדעת הרמב"ם דהא הבור אינו משלם, וכיון דנימא דהחלוקה הוא מעושי ההיזק היה מן הדין שבאדם שלא בכונה ישלם הבור חצי ואדם ושור חצי, ואפשר דאה"נ לשיטת התוס' והרשב"א, ובאדם בכונה ישלם השור רביע והאדם שלשה חלקים, אכן המחבר בשו"ע פסק כהתוס' והרשב"א ומ"מ כתב משלשים ביניהם.
ובטעם מחלוקת התוס' והרשב"א עם הרא"ה נראה דתלוי מאיזה טעם צריך להיות בעל הבור פטור כשדחף אדם שור לתוכו. דמדברי הרא"ה מוכח דטעמו משום דלגבי דחיפה אדם לא פשע, אבל בדעת התוס' והרשב"א נראה דסוברים דכיון דיש כאן אדם המזיק אין אנו מחייבין כלל בעל התקלה, ולכן ה"נ כאן בשדחפו אדם ושור דעכ"פ יש כאן אדם המזיק, ודוקא באדם שלא בכונה דחיובו נמי רק משום שלא שמר את עצמו כדאמר בדף ד' אדם שמירת גופו עליו, וכמש"כ בפ"א דמזיק ממון שלא בכונה לא דמי למזיק גופו שלא בכונה, דמזיק גופו נלמד מפצע תחת פצע ומזיק ממון שלא בכונה אינו חייב אלא משום דשמירת גופו עליו, ולכן בזה חייב נמי בעל הבור, אבל אם האדם הוא בכונה אין מן הדין שישלם בעל התקלה. ולא מהני מה שפשע לגבי השור דעכ"פ אינו אלא בעל תקלה, ומכיון שיש כאן מזיק צריך הוא לשלם הכל, ורק דהשור כיון דהוא ג"כ מזיק צריך לשלם, אלא דע"כ נאמר דהשור לא ישלם אלא רביע וכמש"כ ולדעת המחבר בשו"ע משלם שליש, דלגבי השור אין נ"מ מה שהאדם בכונה:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה