אבן האזל על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יב · הלכה יג
הכותב נכסיו לבנו ולאחר מותו וכו' שאין לאב אלא קנין פירות וקנין פירות אינו כקנין הגוף.
הלח"מ הקשה דכיון דסובר הרמב"ם דק"פ לאו כקנין הגוף וגם סובר דאחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל וא"כ לא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון כמו שהקשו התוס' בגיטין דף מ"ח לדידן ותירוצי התוס' אינם מיושבים לדעת הרמב"ם, ע"ש בדבריו וכבר דברו בזה האחרונים, אכן לי נראה ליישב בדרך פשוט דבדף מ"ז שם בהא דטבל וחולין מעורבין זה בזה פירש"י בכל חטה וחטה, והקשו התוס' דא"כ מאי פריך דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד דהא יש לו חצי היניקה וחצי הב' מצי מקדיש ליה וכונתם דזה מהני גם לענין קריאה כמש"כ שם הפנ"י, והוכיחו מזה דגם מיניה וביה א"א לעשר דאפשר הגיע לישראל חלקו של נכרי וכן להיפוך, והרמב"ם בפ"א מה' תרומות הל' כ' כתב כפירש"י דטבל וחולין מעורבין בכל קלח וקלח ובמה שהקשו התוס' נראה דמה דפשיטא להתוס' דאם יש לו חצי יניקה משלו בכל חטה וחטה מביא וקורא תלוי זה במחלוקת דבירושלמי בפ"א דבכורים הל' א' איתא אמר ר' יוחנן כולן משום תורת הגוזלן ירדו להן אר' יוסי מתניתא אמרה כן מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך, ופי' הגר"א ז"ל דר' יוסי חולק על ר' יוחנן ואמר בתמיה מתני' אמרה כן פי' דהא במתניתין תנן דהוא מקרא דראשית בכורי אדמתך ולא משום תורת גזלן, ואיתא שם עוד תני אם הבריך ברשות מביא וקורא ר' יוסי בשם ר' אימי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא, וכ' הגר"א דר' יוסי לשיטתו דחולק על ר' יוחנן וסבר דהוא משום אדמתך ר' יונה משום ר' אימי אפי' לשעה, ומבואר דר' יוסי ור' יונה פליגי בזה, דאם יש לו חצי יניקה משלו סבר ר' יוסי דאינו מביא וקורא ור' יונה סבר דמביא וקורא.
והנה מר' יוחנן דאמר כולן משום תורת גזלן ירדו להן אין ראיה לגמרי דסבר דבחצי יניקה מביא וקורא דאפשר אמר טעמא דגזלן דאינו מביא כלל, אבל ר' יונה סבר להדיא דבחצי יניקה מביא וקורא, והרמב"ם פ"ב מה' בכורים הל' י"א כתב נתן לו רשות להבריך אפי' לשעה ה"ז מביא בכורים, וכתב הכ"מ דהוא כר' יונה ור' יוחנן ודבריו נכונים דאף דלא כתב אלא ה"ז מביא כונתו מביא וקורא, דה"נ כתב בהל' י"ג קנה אילן אחד וקרקעו ה"ז מביא ולהדיא תנן במתני' מביא וקורא והוא משום דכל הני דמביאין ואין קורין לא כתב בפ' ב' אלא בפ' ד' ובפ"ב כתב דין קנה אילן א' וקנה ג' ובפ"ד כתב דין קנה ב' דמביא ואינו קורא, ולכן מה דכתב כאן מביא בכורים הכונה מביא וקורא, ואף דבאילן הסמוך למצר כתב מביא וקורא זהו משום דרוצה לכתוב שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.
ועכשיו מיושב דרב יוסף דאמר דלא משכחת דמייתי אלא חד בר חד ודאי סבר כר' יוסי, ואף דאמר זה אליבא דר' יוחנן ודאי סבר דגם ר' יוחנן מודה דאינו קורא, אבל הרמב"ם דפסק דמביא וקורא אפי' בחצי יניקה, וכיון דסובר כפירש"י דיש לו חצי בכל קלח וקלח א"כ שפיר מביא וקורא.
סוף הספר