אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גניבה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ט · הלכה ט

הלכה ז

ומפני מה התירה תורה דמו של גנב אע"פ שבא על עסקי ממון לפי שחזקתו שאם עמד בעל הבית לפניו ומנעו יהרגנו, ונמצא זה הנכנס לבית חבירו לגנוב כרודף אחר חברו להרגו, ולפיכך יהרג בין שהיה גדול בין שהיה קטן בין זכר בין נקבה.
לפי שחזקתו וכו', הרמב"ם ביאר כאן דברי הגמ' לא כפי' הפשוט ושכן משמע מפירש"י דבגמ' איתא אמר רבא מ"ט דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד על עצמו על ממונו, והאי מימר אמר וכו' ובפשוטו מה דאמר רבא חזקה קאי על אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, אך יקשה דמה צריך לומר חזקה דבודאי אם רואה אדם שרוצים ליקח ממונו אינו מניח, ונראה דמשום זה פירשו הרמ"ה והר"ן דהפי' הוא דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ויחפוץ להרוג את הגנב, ולכן ע"מ כן הולך הגנב שאם בעה"ב יחפוץ להרוג אותו יהרוג הוא את בעה"ב, והקשו ע"ז דאם כן הבעה"ב הוא הרודף, דהא אין לו רשות להרוג אותו בשביל שרוצה ליטול ממונו, ותירצו דעכ"פ עכשיו אין הבעה"ב עושה כלום והגנב הוא שנכנס לבית בעה"ב ע"מ כן, נעשה הוא הרודף, ודבריהם הוא באמת חדוש גדול, אבל הרמב"ם לא פירש כן דהבעה"ב יחפוץ להרוג את הגנב, אלא שאם עמד בעה"ב לפניו ומנעו היינו שלא יניח לו ליטול את שלו ואז יהרגנו ורק דלפי"ז קשה לשון חזקה וכמש"כ, ולכן פי' הרמב"ם דהא דאמר רבא חזקה לא קאי על אין אדם מעמיד עצמו על ממונו אלא על הא דמסיים והאי מימר אמר וכו' והיינו דכיון דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ומתאמץ שלא להניח ליטול את שלו, חזקה הוא שע"מ כן הולך הגנב שאם לא יניח לו ליטול יהרגנו, וזהו שכתב הרמב"ם לפי שחזקתו וכו'.
אכן נראה לי דאפשר לקיים גם הפי' דחזקה קאי על אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ורק דהכונה אינו להרוג אלא ליהרג והיינו דבלא חזקה זו מהיכי תיתי יהרוג הגנב את בעה"ב דהא מכיון שיחפוץ להרוג אותו הבעה"ב יניח לו החפצים וילך, ולזה אמר שחזקה הוא שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ויתאמץ שלא להניח לו ליטול אפי' בספק סכנה עד שיבוא לידי זה שיהרוג אותו:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה