אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גירושין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ח · הלכה כב

הלכה יג

-השמטות-
(חסר ההתחלה)..
והנה הרמב"ם פ"ח מהל' גירושין הל' כ"ב כתב דאם אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן ומת קודם שתתן, אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו ולא בטל הגט שהרי לא קבע הזמן, והטור כתב ע"ז ואיני מבין דבריו כיון שאינה יכולה לקיים דבריו למה לא יתבטל הגט, וכתב המ"מ דהרמב"ם למד זה מדין מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש ומת בתוך י"ב חודש, דאיתא בגיטין דף ע"ב וברמב"ם בפ"ט דאע"ג שא"א שיבוא מ"מ לא תנשא עד אחר י"ב חודש כשיתקיים התנאי דבעינן קיום התנאי בפועל, והקשה השעה"מ מהא דפסק הרמב"ם בפ"ח דמותרת לכתחילה להנשא על סמך שיתקיים תנאה והא לא נתקיים בפועל, וחילק השעה"מ בין תנאי דבידה לקיימו לבין תנאי שאין בידה לקיימו, והגרש"א בתשו' הגרעק"א סי' קכ"ו האריך בזה אבל אין החילוק ברור.
והנראה לי בזה דהנה הגרש"א שם כתב דבאומר ע"מ שלא תשתי יין ולא שתתה יין מתוך האונס לא נתקיים הגט כמו באם לא באתי ולא בא מתוך האונס, והדבר תמוה דא"כ בע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני שהוא זמן ארוך צריך שלא תהיה כל הזמן חולה או מניעה אחרת שלא תוכל לשתות, וע"כ דיש חילוק בין תנאי דאם לא באתי דהתנאי הוא סבה להגירושין אלא שהוא תליה שהוא תולה הגירושין בקיום תנאה ודין אונס לא שייך אלא היכי דהתנאי הוא סבה להגירושין, אבל לא היכי שהוא תליה.
ולפ"ז נאמר דלענין ביטול התנאי בפועל וקיום התנאי בפועל תלוי בשני גדרים אלו, והנה קיי"ל דכל תנאי דאם הוא כלאחר, ותנאי דע"מ הוא כמעכשיו ויש לומר דהוא מטעם הנ"ל דלשון אם הוא סבה להגירושין ולשון ע"מ הוא תליה, ולכן בתנאי שהוא סבה אמרינן דהוא כלאחר ובתנאי שהוא תליה הוי כמעכשיו, ולכן אפי' אמר מעכשיו אם אף דהוא כמעכשיו אינו אלא בגדר למפרע וכנ"ל ולא מעכשיו ממש.
ועכשיו מבואר דדין קיום התנאי בפועל ודין ביטול התנאי בפועל א"א שיהיה בתנאי אחד, דקיום התנאי בפועל הוא בתנאי שהוא סבה להגירושין, כיון דעכ"פ אכתי לא נגמרו הגירושין, אלא דכשיתקיים התנאי יחול הגט למפרע לכן צריך קיום התנאי בפועל, אבל בטול התנאי בפועל מסתבר דלא צריך כיון דאכתי לא נתקיימו הגירושין, אלא דכשיתקיים התנאי יחול למפרע, וכיון שמת וידעינן שלא יתקיים התנאי בטלו הגירושין אבל בטול התנאי בפועל הוא בתנאי דהוא תליה, דכיון דכבר חל הגט מעכשיו ממש אלא שתלה הגירושין בקיום התנאי ולכן כ"ז שלא נתבטל התנאי בפועל לא נתבטל הגט, ובזה א"צ קיום התנאי בפועל כיון שכבר נתגרשה מעכשיו ממש והתנאי אינו אלא תליה ולכן מותרת להנשא תיכף.
אכן מדברי הרמב"ם שם מוכח לכאורה דאפילו בתנאי דאם יכולה להנשא לאלתר על סמך שתקיים תנאה דכתב שם בפ"ח מהל' גירושין וז"ל ושם נתבאר שאם אמר לה מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך כשיתקיים התנאי תהי' מגורשת משעת נתינת הגט לידה וכו' ויש לה להנשא לכתחילה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי ואין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והיה התנאי במעכשיו או בעל מנת עכ"ל, ומה שכתב ושם נתבאר זהו בפ"ו מהל' אישות הנ"ל שכתב שם מקודם בהל' ט"ו גדר תנאי דאם וז"ל המקדש על תנאי כשיתקיים התנאי תהי' מקודשת משעה שנתקיים התנאי לא משעת שנתקדשה כיצד האומר לאשה אם אתן לך מאתים זוז בשנה זו הרי את מקודשת לי בדינר זה ואם לא אתן לך לא תהי' מקודשת ונתן הדינר לידה בניסן ונתן לה המאתים זוז שהתנה עמה באלול הרי זו מקודשת מאלול לפיכך אם קדשה אחר קודם שיתקיים התנאי של ראשון ה"ז מקודשת לשני, ואח"כ בהל' ט"ז כתב בד"א כשהיה שם תנאי ולא אמר מעכשיו, אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו בדינר זה אם אתן לך מאתים זוז ולאחר זמן נתן לה מאתים זוז ה"ז מקודשת למפרע משעת הקדושין אע"פ שלא נעשה תנאו אלא לאחר זמן מרובה, לפיכך אם קידשה השני קודם שיעשה התנאי אינה מקודשת עכ"ל, ומבואר דמה שכתב בהלכות גירושין מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך כונתו על תנאי דאם, דבתנאי דאם מעכשיו יכולה להנשא, וא"צ קיום התנאי בפועל וזהו דלא כמו שכתבתי.
ונראה דאף דלענין הך סברא במקור החילוק בין תנאי דאם לתנאי דע"מ דזה כלאחר וזה מעכשיו הוא בחילוק בין תנאי שהוא סבה לתנאי שהוא תליה, אבל באמת לא כל תנאי דאם הוא סבה ולא כל תנאי דע"מ הוא תליה, דלא דמי תנאי דאם לא באתי לתנאי דאם תתני לי מאתים זוז, דתנאי דאם לא באתי הוא סבה שמתנה שבשביל זה שלא יבא יוגמר הגט, ונמצא דחסרון ביאתו מכריח הגט, ולכן אם לא בא באונס לא הוי גט, אבל תנאי דאם תתני לי מאתים זוז, אין הכרה בנתינת המאתים זוז לגמור הקדושין דהא אם לא ירצה לא יקבל המאתים זוז, והם רק טעם להקדושין, אבל אינם מכריחין הקדושין, וכן מצינו דין דע"מ היכי דהוא סבה, כמו ע"מ שאעבור מנגד פניך שלשים יום דהוא ממש אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום, ומ"מ כיון שאמר בלשון ע"מ הוי כאומר מעכשיו דכבר הוקבע הלשון דאם הוא כלאחר וע"מ הוא מעכשיו.
אבל לענין דין קיום התנאי בפועל דזהו בשביל שאנו אומרים דהיכי דקיום התנאי הוא סבת הגט לכן אפילו באומר מעכשיו מ"מ עיקר הגט נגמר אח"כ למפרע וכל זמן שלא נתקיים התנאי בפועל לא נגמר הגט למפרע, (אבל) כל זה הוא דוקא היכי שעיקר התנאי הי' סבת הגירושין דלא גמר דעתו לגרש עד שיתקיים התנאי, דאז יוגמר למפרע, אבל היכי דאין התנאי סבת הגירושין אינו מוכח דגם כשאמר מעכשיו אינו רוצה אלא שיתקיים הגט בשעת קיום התנאי למפרע, ואנו מפרשים דכשאמר מעכשיו דהוא מעכשיו ממש.
ועכשיו מבואר דדין קיום התנאי בפועל ודין בטול התנאי בפועל א"א שיהיו בתנאי אחד, דקיום התנאי בפועל הוא בתנאי דהוא סבה להגירושין, כיון שעכ"פ אכתי לא נגמרו הגירושין אלא דכשיתקיים התנאי יחול הגט למפרע לכן צריך קיום התנאי בפועל, אבל בטול התנאי בפועל מסתבר דלא צריך כיון דאכתי לא נתקיימו הגירושין, אלא דכשיתקיים התנאי יחול למפרע וכיון שמת וידעינן שלא יתקיים התנאי בטל הגירושין, אבל ביטול התנאי בפועל הוא בתנאי דהוא תליה, דכיון דכבר חל הגט מעכשיו ממש אלא שתלו הגירושין בקיום התנאי ולכן כ"ז שלא נתבטל התנאי בפועל לא נתבטל הגט, ובזה א"צ קיום התנאי בפועל, כיון שכבר נתגרשה מעכשיו ממש והתנאי אינו אלא תליה, ולכן מותרת להנשא תיכף.
ולפ"ז נראה דאף דבתנאי דמעכשיו אם תתני לי מאתים זוז כתב הרמב"ם דכשיתקיים התנאי תהי' מגורשת למפרע, מ"מ יש חילוק בין תנאי דאם לא באתי לתנאי דאם תתני, דתנאי דאם לא באתי כיון שהוא סבה לעיקר הגירושין גם כשמגרש מעכשיו כונתו שכשיתקיים התנאי ויחולו הגירושין אז יחול מעכשיו, אבל עכ"פ צריך שיהי' אז אפשרות חלות הגירושין, אבל במעכשיו אם תתני כיון דאינו עיקר סבת הגירושין, ולכן אף דהוי בגדר למפרע, ואינו כמו תנאי דע"מ דהגירושין חלין עכשיו ממש והתנאי אינו אלא תליה, מ"מ לא דמי לתנאי דאם לא באתי דכיון דאינו עיקר סבת הגירושין לא בעינן שיהי' אח"כ אפשרות חלות הגירושין אלא בקיום התנאי לחוד סגי דכיון שמתקיים התנאי חלו הגירושין למפרע ולכן היכי שתקיים אח"כ התנאי מותרת להנשא לכתחילה על סמך זה, ולא בעינן קיום התנאי בפועל.
ונמצא דיהי' לנו שלשה אופנים והיינו א' בתנאי דע"מ כיון דהגירושין הוא עכשיו והתנאי אינו אלא תליה אז בעינן ביטול התנאי בפועל וכ"ז שלא נתבטל בפועל לא נתבטל הגט, ב' בתנאי דמעכשיו אם לא באתי דהתנאי הוא סיבת הגירושין, ובזה איכא טענת אונס ובזה בעינן קיום התנאי בפועל בשביל שצריך שיחולו הגירושין בעת התנאי ואז יחול למפרע, ג' בתנאי דמעכשיו אם תתני לי מאתים זוז בזה לא בעינן לא בטול התנאי בפועל ולא קיום התנאי בפועל, דכיון דעיקר התנאי הוא תנאי דאם, לא אמרינן דעיקר התנאי חל עכשיו והתנאי הוא רק תליה, אלא דהגט חל למפרע כשיתקיים התנאי, ולכן לא בעינן בטול התנאי בפועל, והיכי שבודאי לא יתקיים התנאי כגון שמת ודאי לא הוי גט, אבל מ"מ לא בעינן קיום התנאי בפועל, וכיון דכשיתקיים התנאי חל הגט למפרע לכן יכולה להנשא לכתחילה על סמך קיום התנאי וכמו שנתבאר.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה