אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גירושין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ח · הלכה יג

הלכה ה

הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זה גט כשאר כל התנאים, אבל אמרו חכמים לא תנשא לא לאותו פלוני ולא לאחר, לאותו פלוני לא תנשא שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה זה לזה, ולאחר לא תנשא שאינו גט אלא בקיום התנאי, עברה ונשאת לאותו פלוני לא תצא, נשאת לאחר קודם שתנשא לאותו פלוני בטל הגט ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני.
ובהשגת הראב"ד ולמה בטל הגט והלא יכול להתקיים התנאי יגרש אותה וישא אותה בעל התנאי ויתקיים הגט למפרע ואין הולד ממזר והכי איתא בירושלמי, מכל מקום אסורה לחזור לאותה שנשאה ראשון מפני שמחזיר גרושתו מן הנשואין עכ"ל.
והמ"מ כתב דהרמב"ם למד זה מדקתני בברייתא לאוקימתא דרבא דאם נשאת לאחר תצא ולא קתני תצא ותנשא לאותו פלוני, דקדק רבינו שכל שנשאת לאחר תחילה עברה על תנאה ובטל הגט, ואין דבריו מבוארים דהא להדיא אמרינן בגמ' דמה שאינה יכולה להנשא לאחר הוא משום דלאו בדידה קיימא לאיגרושי, ומוכח דהיכי שעכ"פ גרשה האחר ונשאת לפלוני קיימה תנאה כדברי הראב"ד, ונראה בדעת הרמב"ם דס"ל דהא בהא תליא דאם היה בידה להתגרש לא היינו אומרים דבזה שנשאת לאחר כבר עברה על תנאה אבל כיון שאין בידה להתגרש ולקיים תנאה להנשא לפלוני, לכן יש כבר בזה עברת התנאי, מכיון שנשאת לאחר באופן שאין בידה לקיים תנאו.
והנה המל"מ בפי"א מהל' מכירה כתב עמש"כ הרמב"ם שם בהל' י' דמי שהקנה לחבירו והתנה עליו ע"מ שתתן מקח זה או תמכרנו לפלוני אם נתנו או מכרו לאותו פלוני קנה, ואם לא קיים התנאי ומכרו לאחר, או שלא מכרו ולא נתנו בזמן שקבע לו לא קנה, וכתב המל"מ דמה דלא מהני מה שיקנה הלוקח מהאחר וימכרנה לפלוני ויקיים תנאו כתב המל"מ משום דהתנאי הוא שימכרנה לפלוני מתוך אותה המכירה, ובאמת הוא נסתר מהגמ' הנ"ל דאמרי' דהוא משום דלאו בידה לאיגרושי, ומוכח דאם הי' בידה לאיגרושי ולהנשא לאותו פלוני היתה מותרת להנשא לאחר ולהתגרש ולקיים תנאה, ואף שאין הנשואין לאותו פלוני מתוך קנין גירושין זה, ובאמת הא סובר כן הראב"ד להדיא, אלא שהרמב"ם סובר דל"מ מה דתתגרש ותקיים תנאה, אך בזה בארנו משום דהוי בזה שנשאת לאחר ולאו בידה לאיגרושי כבר עברת התנאי, וא"כ אין זה כהסברו של המל"מ דהתנאי הוא באופן שימכור מתוך קנין זה, ורק דכיון שמכר לאחר ולאו בידו לקיים תנאו כבר הוי זה עברת התנאי.
ובשי' הראב"ד דמהני בגירושין מה שתתגרש ותקיים תנאה יש לומר דמכל מקום במקח לא יהי' מהני וכדברי המל"מ דבגירושין אף שנשאת לאחר לא נתבטל אישות הראשון לגמרי ושם גרושה עלה ואסורה לכהן או לקרובים ולכן הוי קיום התנאי, אך אפשר לקיים גם הסברו של המל"מ כפי מש"כ דגם זה בהא תליא, דאם הי' בידה לאיגרושי או ביד הלוקח שמכר לאחר לחזור וליקח ממנו אז לא היינו אומרים דהתנאי הוא דוקא מתוך קנין זה או מתוך גירושין אלו דכיון דמה שנשאת לו או שמכרו לאחר אינו מעכב קיום התנאי והוא עדין ביד האשה או ביד הלוקח לקיים התנאי, ומיקרי גם זה קיום התנאי מתוך קנין זה, אבל מכיון שאין בידם לכן כשחזר האחר וגירשה או שחזר ומכרו לו, לא מיקרי זה קיום התנאי מתוך קנין זה או גירושין אלו, ואמרינן דכבר עברו על התנאי.
ובמה שכתב הרמב"ם וצריכה גט משני כתב ע"ז המ"מ דהוא כמו שיתבאר בפרק י', וכונת דבריו דמבואר בפ"י דכל מי שנשאת בגט בטל הרי זו צריכה גט מבעל שני מדבריהם כדי שלא יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט, אכן נראה דא"צ לזה, דהנה במה דאמרי' בגיטין פ' המגרש בברייתא נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובני' ממזרים, הקשו התוס' בזה דהא אין הנשואין של זה שנאסרה עליו חלין שהרי אסורה היא עליו משום אשת איש, וכדמוכח בתוספתא דע"מ שלא תינשא לאבא ולאביך אפילו נישאת להם ה"ז גט, ותירצו דהכא הכונה עמדה ונשאת לאחר מיתת המגרש, אכן הרמב"ן בחידושיו כתב וז"ל ואי קשיא כיון דהותרה אצלו בזנות אם עברה ונשאת לזה שנאסרה עליו כיון דלאו נשואין הוי דנמצא גט בטל אשתכח דזנות בעלמא היא ולא בטל גיטא, וראיתי בתוס' שמפרש דכשנשאת לו לאחר מיתת הבעל ונמצא גט בטל ובני' מן השני ממזרים, ולי לא נראה כן אלא כל שנשאת לו דרך נשואין בטל הגט, דהכי משמע תנאה, ועוד ממ"נ כשהיא נשאת לזה שנאסרה עליו, א"ת עברה על התנאי אין כאן נשואין, א"ת לא עברה על התנאי א"כ הגט אינו בטל ומגורשת היא אף לזה וא"א לבטל נשואין של זה יותר משל אחרים.
והנה מד' הרשב"א שהביא דברי הרמב"ן מבואר שמפרש במש"כ הרמב"ן ועוד ממ"נ וכו' דהוא להוכיח סברתו דכל שנשאת לו דרך נשואין, בטל הגט אף שהנשואין לא נתקיימו, דז"ל הרשב"א ויש מי שתירץ דכל שנשאת לו דרך נשואין בטל הגט דכיון דא"א לה לינשא נשואין גמורים, הכי אתני עלה מעיקרא שלא תינשא לו דרך נשואין, ותדע לך דאי לא אמאי אסרינן לה עלי' טפי משאר אינשי דכשנשאת לו א"א לה לעבור על תנאה דנשואין גמורין לית ליה דא"כ בטל גיטא ולא תפשי בה קדושין, ואי לאו נשואין גמורין נינהו, ונמצא בעילתה בעילת זנות א"כ הגט אינו בטל ומגורשת גמורה היא אף לזה, אלא ודאי ה"ק ע"מ שלא תהיה לו דרך נשואין ואע"פ שאינן נשואין גמורים דרך נשואין נשאת לו וזהו שאסר עלי' עכ"ד, ומבואר דהרשב"א מפרש דזהו להוכחה שלא התנה אלא על דרך נשואין וכתב זה בלשון תדע, וכן מוכח מד' הר"ן בהלכות למעי' בדבריו.
אכן באמת קשה לי פירושם בדברי הרמב"ן דאיזה הוכחה היא דבשלמא עיקר ביאורו מובן שמפרש לשון התנאי שאמר ע"מ שלא תנשא לפלוני, דהכונה ככל דיני תנאי, שאם תנשא יתבטל הגט, וכיון שזה א"א שתנשא לפי תנאו שהתנה, ע"כ כונתו שגם אם תנשא דרך נשואין יתבטל הגט, אבל מה שהוסיף בדבריו אינו מובן כלל, דהא זה מבואר בגמ', וכן התחיל הרמב"ן בקושייתו, דהא לא אסר לה אלא בנשואין אבל בזנות מותרת היא, וא"כ מה כתב הרמב"ן דא"א לבטל הנשואין של זה יותר משל אחרים, דהא לזה אינה מותרת אלא בזנות ולאחרים היא מותרת בנשואין, ודלמא אה"נ שלא רצה לאסור אותה לזה אלא מנשואין דהא הכי הוא עיקר תנאו.
לכן נראה לי דבאמת מה שכתב הרמב"ן ועוד ממ"נ וכו' זהו תי' אחר ואינו הולך כאן בהך סברא דהתנה על דרך נשואין, וביאור כונתו עפ"מ דנקדים דדין תנאי אינו גדר שיור כלל, ואינה נאסרת מצד עיקר הגט לינשא לפלוני, אלא שהתנה ע"מ שלא תנשא ואם תנשא יתבטל הגט, ובאמת נימא דנשואין היינו נשואין ממש, וא"כ כל כמה דלא חלו הנשואין לא נתבטל הגט ומותרת לינשא גם לאותו פלוני מצד עיקר הגירושין, וא"כ ע"כ אין אנו יכולין להכשיר הגט, דאם באנו להכשיר הגט בשביל שלא חלו הנשואין א"כ הגט לא נתבטל, וכיון דלא נתבטל א"כ שוב חלו הנשואין וחוזר חלילה ובאופן כזה לא נוכל להכשיר הגט, דהדבר מתהפך וחוזר חלילה, ובאופן זה כתבו התוס' בב"מ דף ל' ע"א בד"ה אף עובד דניחא ליה, שכתבו וז"ל וא"ת ועלה עליה זכר אמאי פסולה הא ודאי לא ניחא ליה להפסיל פרה שדמיה יקרים בשביל דבר מועט, וי"ל דאם היתה כשרה היה ניחא ליה ולכך אין להכשיר עכ"ל וכונתם דאיך נוכל לומר דהפרה כשרה דהא אם תהיה כשרה אז בדיעבד יהיה ניחא ליה וזהו שכתבו ולכך אין להכשיר, ובאופן זה נימא ג"כ כאן דכיון דאם נבוא להכשיר הגט בשביל שלא חלו הנשואין א"כ הגט לא נתבטל ושוב חלו הנשואין וחוזר חלילה ובאופן כזה לא נוכל להכשיר הגט.
וזהו ביאור דברי הרמב"ן ורק שצריך להגיה הגהה קטנה דבמקום א"ת הב' צ"ל א"כ, וזהו ביאורו, ועוד ממ"נ כשהיא נשאת לזה שנאסרה עליו, אם תאמר עברה על התנאי אין כאן נשואין, וא"כ הגט אינו בטל ומגורשת היא אף לזה, והיינו דהא אין כאן שיור בגט וזהו שכתב דא"א לבטל הנשואין של זה יותר משל אחרים, והיינו דעכשיו שעברה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נוכל לומר דנשואין אלו יהיו בטלין והנשואין הקודמין יהיו קיימין, דאם נימא כן דבטלו הנשואין האלו, ע"כ משום דנתחיל לומר שחלו הנשואין וממילא נתבטל הגט, וא"כ גם הנשואין הקודמין בטלו, ואלא שנאמר דכיון דנתבטל הגט א"כ לא חלו הנשואין ולא נתבטל הגט. ובשביל זה חלו הנשואין הקודמין. זה אינו, דאם חלו הנשואין הקודמים בשביל שהגט לא נתבטל א"כ גם הנשואין האלו חלו ושוב נתבטל הגט, וא"כ אין נ"מ מנשואין של אותו פלוני לנשואין הקודמין דב' הנשואין בטלין ולא נוכל להכשיר הגט, ומטעם זה תניא ובני' ממזרים, דכיון דלא נוכל להכשיר הגט בני' ממזרים.
והנה סיים הרמב"ן בדבריו וש"מ שהאומר לחברו שדי נתונה לך ע"מ שלא תתננה לפלוני ונתן לו בדרך קנין בטלה המתנה ושדה חוזרת לבעלים הראשונים עכ"ל. הנה לפמש"כ דבריו אלו חוזרין לפי תירוצו הא', דתליא בנתינה דרך קנין וזהו לפי תירוצו הא', אבל לפמש"כ בדרך הב' יש לומר נמי גבי מתנה על תנאי כזה דכיון דבארנו דתנאי אין בו גדר שיור, ומצד עיקר המתנה יכול ליתנו גם לאותו פלוני, וא"כ כל כמה דלא חלה המתנה לא נתבטל מתנתו ג"כ, ויכול ליתנו לאותו פלוני, אלא שאם תחול המתנה לאותו פלוני שוב בטל גם המתנה הקודמת, ומילא בטלה המתנה לאותו פלוני, ומתהפך וחוזר חלילה ולא נוכל לקיים המתנה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה