אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ברכות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ז · הלכה יב

הלכה ו

הביאו להם מים לנטילה כל שמברך ברכת המזון הוא נוטל ידיו תחלה, כדי שלא ישב הגדול וידיו מזוהמות עד שיטול אחר, ושאר הסועדין נוטלין ידן בסוף זה אחר זה.
השגת הראב"ד הביאו להם מים לנטילה כו' עד בסוף זה אחר זה, כתב הראב"ד איני יודע מהו זה שהרי הגדול נותן רשות לקטן ממנו לברך והטעם כדי שיעיין בברכת המזון בעוד שהאחרים נוטלין ידיהם וכשהם מאה די לו בחמשה לעיין ולא יותר כדי שיהא סמוך לנטילת ידים ברכה ונטילת ידים שבינתים אינה הפסק בין תבין עכ"ל.
וכתב הכ"מ ליישב דעת רבינו דלא הביא הברייתא דבזמן שהם מאה מתחילין מן הקטן עד שמגיעים אצל חמשה משום דסובר דההיא מתניתא איתניא בימיהם דכיון שנטל זה ידיו מיד מסלקין השולחן מלפניו וכפירש"י משום דגנאי הוא שיסלקו השולחן מלפני הגדול כשיטול ידיו וימתין שם יושב ובטל אבל השתא שאין מסלקין השולחן מלפני אותו שנטל ידיו אפילו הם מאה גדול נוטל תחלה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות, ודבריו תמוהים דהא כ' הרמב"ם בהל' י"א דקודם מים אחרונים מסלקין השולחן, אלא נראה דצריך לומר דהרמב"ם סובר דהך ברייתא אזלא למ"ד דנוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית ולפי"ז מסלקין השולחן אחר הנטילה ואנן דקיי"ל כב"ש דמכבדין את הבית תחלה ומסלקין השולחן קודם הנטילה קיי"ל כרב דלעולם גדול נוטל לידים תחלה.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה