אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ברכות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ז · הלכה ד

הלכה ב

מצוה מן המובחר לבצוע ככר שלימה, אם היתה שם שלימה של שעורים ופרוסה של חטים מניח שלימה בתוך פרוסה ובוצע משתיהן כדי שיבצע מחטים ומשלימה, בשבתות ובימים טובים חייב לבצוע על שתי ככרות נוטל שתיהן בידו ובוצע אחת מהן.
בגמ' ל"ט ע"ב אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין ד"ה מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין, וכ' בתוס' דהטעם משום דחיטי עדיפי דאקדמיה קרא אבל פתיתין ושלימין ממין אחד ואפי' יהיו הפתיתין מפת נקיה והשלימין מפת קיבר מברך על השלימין כדאיתא בתוספתא, ובתר"י כ' בשם הר"י דדמי לפרוסה של חטין ושלמה של שעורין ומברך על הפרוסה של סולת, ולכאורה פלא שלא הביא את התוספתא, אכן לפי"מ שמפרש תר"י שם דדין דמברך על הפרוסה של חטין תלוי בפלוגתא דר' יהודה ורבנן לענין תרומה ולרבנן דתורם בצל קטן שלם ה"נ לענין ברכה מברך על השלימה של שעורין א"כ יעמיד התוספתא כרבנן, ולהלכה סובר תר"י דקיי"ל כר' יהודה, אמנם צ"ע בדבריו דלמה תליא בפלוגתא דר"י ורבנן והא אמרינן בגמ' דבדאיכא כהן כו"ע לא פליגי דחשיב עדיף ולענין ברכה כדאיכא כהן דמיא וכמש"כ הרשב"א, אך באמת לפיר"ת דמפרש הא דמניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע היינו פרוסה של חטין ושלמה של שעורין ע"כ צריך לומר שיש איזה מחלוקת בזה דהא אמר ששמת שלום בין התלמידים וע"כ דסובר דלענין ברכה כמו דליכא כהן דמיא, אבל קשה בסברא דהא בדליכא כהן דסברי רבנן דתורם בצל שלם היינו משום דתורם מן המתקיים ולענין ברכה אין כאן סברא דמתקיים, ואולי דכיון דלענין ברכה לא דמי כ"כ להא דאיכא כהן דהתם אנו דנין על טובת הכהן דניחא ליה לקבל דבר חשוב, לכן חזינן אי חשוב עדיף מצד עצמו וקרינן ביה בהרימכם את חלבו אף דאיכא כנגדו ניחותא דמתקיים א"כ גם לענין ברכה אמרינן עדיף חשוב אף דאיכא סברא דשלם, אבל אי ס"ל דהוא רק מצד ניחותא דכהן ובדאיכא ניחותא דמתקיים דוחה סברא דחשוב א"כ גם הכא בדאיכא שלם דוחה סברא דחשוב, ולפי"ז קיי"ל לההלכה דחשוב עדיף אף דאיכא כנגדו מתקיים דהא אמרינן רק יר"ש יוצא ידי שניהן אבל בעיקר הדין מברך על הפרוסה של חטין, זהו שיטת התר"י דקיי"ל בפלוגתא דבצל כר' יהודה, ולפי"ז לא קיי"ל כמתני' דכשאין כהן תורמין מן המתקיים, ועיין בתוי"ט תרומות פ"ב מ"ה.
אכן הרמב"ם בפ"ה מתרומות פסק כמתני' דכל מקום שאין כהן תורמין מן המתקיים וכן פסק כת"ק דתורמין בצל קטן שלם, והנה לפי שיטת הראב"ד שהביא הרשב"א דהא דר' ירמיה בר אבא לא קמה במסקנא ניחא, דגבי ברכה כדאיכא כהן דמיא והא דאמר רנב"י יר"ש יוצא ידי שניהם קאי אפתיתין ושלמין של חטין, אבל הרמב"ם הא כתב דהא דרנב"י קאי אפרוסה של חטין ושלמה של שעורין כדי שיבצע מחטין ומשלמה, וא"כ למה אמר יר"ש יוצא ידי שניהן ואף דהא דאמר שניהן יש לפרש דקאי אשני לחמים השלמה והפרוסה כדפי' ר"ת אבל מ"מ איזה ספק היה בדבר ולמה אמר ששמת שלום בין התלמידים, וצריך לומר דהרמב"ם ג"כ סובר דהא דר"י בר אבא נדחה למסקנא וגבי ברכה כאיכא כהן דמיא ומ"מ כיון דר"י בר אבא אינו סובר כן ולפי דבריו צריך לפסוק דגם גבי ברכה שלם עדיף כדברי ת"ק דר"י ע"ז אמר רנב"י דיר"ש יוצא ידי שניהם וזהו ששמת שלום בין התלמידים.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה