אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ב · הלכה יד

הלכה יג

ושני כבשים קטנים יוצאים ממנו שבהם פונים ליסוד ולסובב ומובדלים מן המזבח כמלא נימא, וחלון היתה במערבו של כבש אמה על אמה ורבובה היתה נקראת שבה נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעבור צורתה ותצא לבית השרפה.
השגת הראב"ד ורבובה היתה נקראת א"א לא כי אלא החלון לבד ורבובה לבד וכך היא שנויה במסכת מדות.
הכ"מ תמה על דברי הראב"ד שאין במס' מדות משנה אחרת זולת בפ"ג דמדות דאיתא שם במשנה ג' ורבובה היתה לו במערבו ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף, ובפיהמ"ש שם הביא הרמב"ם מה דאיתא בתוספתא בזבחים, ר' ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה אומר חלון היתה במערבו של כבש אמה על אמה ורבובה היתה נקראת ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעובר צורתה ותצא לבית השרפה, והוא כלשון הרמב"ם כאן ודברי הראב"ד צריכים באור.
והנה בהר המורי' כתב בפסחים ל"ד איתא הך תוספתא ולא הוזכר שם ורבובה היתה נקראת, [ואף דשם הוזכר לול בודאי בזה הי' גירסת הראב"ד בגמ' כמו בתוספתא] וסובר שהם ב' ענינים דבמתני' דמדות לא הוזכר אלא ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף ולא הוזכר עד שתעובר צורתן וזה היתה ברבובה שהיו נותנין פסולי חטאת העוף שצריך לשרפן תיכף, אלא שהכהן שנפסלה אצלו כשעומד על הסובב ועסוק בקרבנות אחרים נותן שם עד שיבוא כהן אחר שיעסוק בשריפת הקדשים, ובחלון היו נותנין פסולי חטאת העוף שטעון עיבור צורה, ודבריו נכונים, אכן מה שהוכיח ממה דהרבובה היתה בכבש והחלון היתה ברצפה לפירש"י בפסחים, אין זה הוכחה דפירש"י אינו מוכרח דלשון בין כבש למזבח במערבו של כבש משמע ג"כ שהחלון היתה בכבש, ומה שהוכיח ממה דלא פריך הגמ' דפסחים ממתני' דמדות אם נימא כד' הרמב"ם שהוא ענין אחד זה ודאי לא קשה כלל, דכיון דעכ"פ לא הוזכר במתני' עד שתעובר צורתן היכי מצי למיפרך על מ"ד היסח הדעת פסול הגוף דל"ל עיבור צורה וע"כ מייתי זה מתוספתא.
ונראה יותר בדעת הראב"ד דאינו מפרש שהחלון הי' ברצפה סמוך לכבש ולמזבח כמו שפירש"י, שלא הזכיר זה אלא דלשון חלון הוא בדופן שהוא פתוח למקום שהוא בפני עצמו, אבל אם נעשה חור גדול בבנין עב ואינו יוצא חוץ להבנין אין ע"ז שם חלון, ולכן כונת הראב"ד דרבובה הוא חור גדול בעיקר הכבש במערבו של כבש, אבל חלון הוא במקום שהכבש לא הי' למטה בנוי בקרקע, והיינו כשהגיע סמוך ממש ליסוד ולסובב לא הי' צריך לבנות כל השבעה אמות שיהי' הכל אטום, דכיון שאורך הכבש הי' ל' אמה עד היסוד א"כ כשהתחיל לשפע בגובה חמשה או ששה אמות כבר לא הוצרך לבנותו עד הרצפה והי' מחזיק אף שלמטה לא נבנה, ולכן הי' מקום פנוי בין הכבש למזבח, אלא שהי' סתום בדופן בשני הצדדים שלא תתלכלך שם הרצפה בדמים ולא יהי' אפשר לנקות מקום דחוק, ושם הי' חלון היינו רק מקום פתוח בדופן שבין כבש למזבח, ומה דתנן במתני' דמדות ורבובה היתה לו במערבו זהו חור גדול בעיקר הכבש סמוך להמקום שבין כבש למזבח, ושם היו נותנין פסולי חטאת העוף שאינו טעון עיבור צורה, והדבר מובן בסברא דאותן שהיו שורפין תיכף לא הי' צריך למקום גדול כי תיכף הי' בא הכהן העוסק בשרפת קדשים והי' שורפה, אבל מה דטעון עיבור צורה הי' אפשר שיתאספו במשך היום הרבה והי' צריך מקום גדול וזה נתנו בין כבש למזבח וזהו בחלון.
ודעת הרמב"ם ע"פ דברי התוספתא שהחלון והרבובה הם אחת דבשביל חטאות שצריך לשרפן בלא עיבור צורה לא הי' צריך מקום שמצותן לישרף מיד, וגם פירושא דמתני' הוא כמו בתוספתא בשביל פסולי חטאת שטעונין עיבור צורה, וכן הרא"ש במתני' דמדות מביא על המשנה הברייתא דפסחים וסובר שהוא ענין אחד וכדעת הרמב"ם.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה