אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ט · הלכה יב

הלכה יא

זר ששימש בשבת חייב משום שבת ומשום זרות וכן בעל מום ששימש בטומאה חייב משום טומאה משום בעל מום.
השגת הראב"ד וכן בעל מום, א"א שתיהן שבאו עליו בבת אחת זר ששימש בשבת שהביא שתי שערות בשבת בעל מום שחתך אצבעו בסכין טמאה.
הכ"מ תמה על הראב"ד דלמה צריך לאיסור בת אחת כיון דהרמב"ם סובר דחייב גם באיסור כולל ובגמ' אמר זה למאן דלית ליה איסור כולל, ונראה דכונת הראב"ד לומר דאפי' בכה"ג חייב דחשיב בת אחת דבלא ד' הגמ' לא הוי ידעינן דהביא שתי שערות בשבת מיקרי איסור בת אחת, כיון דעיקר האיסור זרות הי' מקודם, ורק בשביל שהוא קטן אין עליו חיובים, וכן חתך אצבעו בסכין טמאה הוי חידוש דהוי בת אחת אף דהנגיעה הי' קודם שנחתך ורק בשביל דהוא במעשה אחת מיקרי בת אחת איברא דהתוס' ביבמות דף ל"ג בד"ה אצבעו כתבו שהיתה אצבעו חתוכה עד משהו אחרון דכשנגע בו הסכין נטמא ונעשה בעל מום, אבל הריטב"א כתב וז"ל פי' כיון דבאותו מעשה נעשה בעל מום ותוך כדי דבור חשיב בת אחת ואע"ג דנגע מקמי דנחתך, ומה שכתב תכ"ד הוא ודאי לאו דוקא כי לא שייך לכאן ובא לאפוקי אם מקודם נגע ושהא עד שחתך דלא הוי מעשה אחת, וא"כ דברי הראב"ד מיושבים לפי פירושו, והנה המרכה"מ כתב בזה דהראב"ד לשיטתו ביבמות דף ל"ג הביאו הרמב"ן בחידושיו דבשתי שמות לא מהני כולל, ואגב שיטפא כתב כן דהראב"ד בעצמו כתב ע"ז ולאו מילתא היא כמו שיראה המעיין ולא כמו שהביא דהרמב"ן דחה דבריו, ע"ש.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה