אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ט · הלכה ח
הרמת הדשן צריכה כהן שנאמר ולבש הכהן מדו בד וגו' ואם הרים ישראל לוקה ואינו חייב מיתה אע"פ שאין אחריה עבודה שנאמר עבודת מתנה, עבודת מתנה היא שתהיה בכהן לבדו ואם קרב לה הזר חייב מיתה, אבל עבודת סילוק אין חייבין עליה מיתה, וכן אם דישן מזבח הפנימי והמנורה אין חייבין מיתה.
ואם הרים ישראל, כאן לא כתב הרמב"ם אע"פ שנפסלו כמו שכתב בהל' ה' גבי עבודה שיש אחריה עבודה, וצריך לומר דשם כל העבודות דחשיב יש אחריהן עבודה והן משמשין תכלית לעבודה הבאה אחריהן, וכיון דאמרינן דעבודה זו נפסלה אין לעשות העבודה הבאה אחריה, ואף דהדלקת הנרות לאו עבודה היא ומ"מ כתב על מטיב את הנרות שנפסל זהו משום דעכ"פ הא עיקר המצוה שתהי' המנורה דלוקה ע"י הטבת הנרות הקודמת ועמש"כ בהל' ז', אבל כאן בתרומת הדשן אין שום עבודה ולא מצוה באה אחריה שתהי' מוכשרת ע"י תרומת הדשן, איברא דאם היינו אומרים דעבודת זר הוא כמאן דליתא א"כ הוי כמו שלא הורם הדשן כלל, ומה שחסר קצת דשן מן המזבח ודאי אינו מעכב תרומת הדשן וא"כ היה מן הדין שירים כהן מחדש לקיים מצות תרומת הדשן, אבל באמת לא אמרינן דעבודת זר הוי כמאן דליתא, דהא אם זרק זר נפסל הקרבן ואי הוי אמרינן דהוי כמאן דליתא למה לא יזרוק כהן דם אחר, וע"כ דכבר נעשה עבודה פסולה, והדברים מבוארים במנחות דף ו' ע"ב במה דסבר בן בתירה דקמץ בשמאל יחזור ויקמוץ בימין ותניא דמכשיר בן בתירה בכל הפסולין בד"א שקמץ ולא קידש אבל קידש פסל, ופריך על זה ר"נ אי קמיצת פסולין עבודה היא אע"ג דלא קידש ואי לאו עבודה היא מה מהני קידש ומסיק דלעולם עבודה היא ולא גמרה עבודתה עד דעביד מתן כלי, וא"כ זה ודאי דכבר נעשה הרמת הדשן אלא שנעשה בפסול ע"י זר, וכיון דלא שייך לתקן זה ממילא לא שייך לומר שנפסל.
-הערות רבנו בגיליון ספרו-
בד"ה ואם הרים במש"כ אבל באמת לא אמרינן דעבודת זר כמאן דליתא דהא אם זרק זר נפסל הקרבן ואי הוי אמרינן כמאן דליתא למה לא יזרוק כהן דם אחר, ונ"ב לכאורה יש כאן טעות דהא פסול אינו עושה שיריים חוץ מן הטמא כדאיתא בגמ' בזבחים דף ל"ד, אך יש לומר דההוכחה יהי' מדם שבמזרק שנפסל אפילו בפסול כמש"כ התוס' בזבחים דף צ"ב וכן מבואר בד' הרמב"ם בהל' פסוהמ"ק פי"ד הל' ב' וצריך לעיין שם בחידושי ר"ח הלוי. ע"כ.
ומזה שכתבתי אני תמה על דברי המנ"ח שכתב במצוה צ"ח בהטבת הנרות דפסולה בזר וז"ל ומ"ש הר"מ פסולה איני יודע מה פסול שייך מה דהוי הוי אם קנח היטב, ונראה דכונתו דגם נתינת השמן והפתילות ג"כ בכלל הטבה וזה פסול בזר וחוזר הכהן ונותן כמו כל עבודות וכמו תה"ד עפ"ב בר"מ עכ"ל, והדברים תמוהים שהוכיח מתה"ד ובתה"ד לא כתב הרמב"ם שפסול אם הרים זר, וגם מה שהוצרך לומר דשייך פסול בהטבת הנרות בנתינת השמן והפתילות, ומשמע דסובר דאם תיקן הפתילה הישנה וקנחה לא נפסלה, נראה מפשטות לשונו של הרמב"ם שכתב בסתמא במטיב את הנרות דנפסל, ומשמע דבכל גווני נפסל וטעמא משום דכיון דעכ"פ תיקן בהטבתו שידלקו אח"כ נפסלה הפתילה להדליק בה ע"י הטבת זר וצריך ליתן במנורה פתילה אחרת.