אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ו
אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימי שבתן ואפי' שאר בתי אבות של משמר שאין עבודתן היום, שמא תכבד העבודה של אנשי בית אב של יום ויצטרכו לאחרים מאנשי משמרתן לסייען, ואנשי בית אב של אותו היום אסורים לשתות בין ביום בין בלילה שמא ישתה בלילה וישכים לעבודתו ועדיין לא סר יינו מעליו.
השגת הראב"ד ועדיין לא סר יינו מעליו א"א אינו מן הטעם הזה אלא מפני שהקטרת אימורין כל הלילה.
כתב הכ"מ דבגמ' איתא מפני שהם עסוקין תמיד בעבודה ופירש"י כדברי הראב"ד, והרמב"ם סובר דאי משום הקטרת אימורים הי' אפשר לתקן שיקטירו אותם קודם שישתו, ודבריו אינם מובנים דמעשה ההקטרה לחוד ופעולת ההקטרה וגמר עכולם לחוד, ולהדיא אמרינן בברכות דף כ"ו ע"ב מפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה והיינו שמהפכים בהם בצנורא שיתעכלו, וא"כ איזה גבול יש לזה ואטו יתקנו כשיתעכלו כל האברים ופדרים יבדקו בכולם אם נתעכלו ויודיעו כדי שמשעה זו יהי' מותר לכהנים לשתות, ודאי שזהו מן התימה לטפל בהקרבנות שלא לצרכם אלא בשביל שתיית יין, אלא דבאמת צריך באור דמה מהני הך טעמא דעכ"פ אטו הכהנים ניעורים כל הלילות וע"כ הם הולכים לישן ומסתמא חלק מן הכהנים ישנים בחצי הלילה הראשונה וחלק מהם בהשני' כדי שיהיו כהנים מוכנים להשגיח על הקטרת האמורים, וא"כ עכ"פ כשהכהן הולך לישן והוא כבר על מטתו שלא ילך לעזרה קודם שישן למה אסור אז לשתות יין, וצ"ל דרש"י והראב"ד סוברים דמ"מ אין גבול לדבר דכשיראו הכהנים מהבית אב שיש הרבה עבודה בהקטרת האימורין ילכו ויקיצו אפי' אותם שהלכו לישן, אבל הרמב"ם לא ניחא לי' בדוחק זה ומפרש הגמ' באופן אחר דמה דאמר מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה, היינו דשמא ישכים לעבודתו ועדיין לא סר יינו מעליו, והיינו כמו שכתב בהל' ה' דאם שתה יותר מרביעית צריך שישהא לפי השכרות עד שלא ישאר משכרותו שום דבר שבעולם, וצריך להוסיף דאף דלפי טעם זה הי' יכול לשתות עד רביעית, שבשינה מעט כבר עבר היין ומותר לעבוד, מ"מ לא התירו בזה משום דכשיהיה מותר לשתות ישתה יותר מרביעית וגדרו שלא ישתה כלל והוא פשוט.